כבר הרבה זמן לא יצאתי כועס ככה מסרט.
בתור מישהו על הספקטרום האוטיסטי קשה למצוא ייצוגים ראויים (או ייצוגים בכלל, האמת) של אנשים על הספקטרום. תמיד מציגים אנשים כאלו כמבודדים חברתית שיודעים לדקלם דברים מתמטיים בעל פה או להקליד קודים מורכבים באינטרנט. רק הסדרה הישראלית המשובחת 'על הספקטרום' הציגה אותם כמי שהם באמת: בני אדם אמתיים עם רצונות, כוונות, שגעונות וחלומות משלהם.
ועכשיו מגיע הסרט 'טעימה מהחיים' ומחזיר אותנו מהבחינה הזאת אחורה אחורה.
העלילה, אם זה כזה משנה לכם, היא על שף שמתיידד עם בחור על הספקטרום האוטיסטי שרוצה להיות שף. מקסים. לא ראינו את זה אף פעם, בטח לא בסרט כה נוטף ציניות ורצון לחלוב כסף מאנשים שלא מבינים בקולנוע וחושבים שכול דבר שמוקרן בסינמטק והוא לא מארה"ב הוא איכותי ושווה צפייה.
סליחה, הסרט הזה פשוט מעצבן אותי.
בכול מקרה, מעבר להצגה של הבחור האוטיסט כאדם שאין לו מושג איך לנהל אינטרקציות עם בנות המין השני או עם אנשים בכללי (יש סצנה שבה הוא מטריד מינית בחורה, בלי כוונה אבל עדיין) 'טעימה מהחיים' הוא בשיא הכנות אחד הסרטים הגרועים שראיתי השנה: העלילה צפוייה מהשוט הראשון, המוזיקה שמלווה את הסרט מעליבה את האינטליגנציה, השחקנים גרועים ועושים חשק לתת להם כאפה ומעל הכול 'טעימה מהחיים' מסריח מציניות. אין פה רצון לספר סיפור, יש פה רצון לסחוט כסף מזקנים שילכו לסרט בשלישי בשלייקעס.
חבל לבזבז זמן ועצבים כה יקרים על סרט כה זניח. 'טעימה מהחיים' הוא סרט גרוע ועדיף ללכת לכול סרט אחר מלבדו.
