ארתורו, השף האיטלקי העומד במרכז הסרט האיטלקי הטרי "טעימה מהחיים", שונא את כל אותם קולגות שלו שזכו לתהילה בזכות התחכמויות למיניהן. הוא מכריז, כמעט בייאוש, שהעולם לא זקוק לעוד דג ברוטב שוקולד או תועבה כזו, אלא למישהו שיידע להכין מנה בסיסית: ספגטי מושלם ברוטב עגבניות, בלי אגו, בלי לחפש כותרות, אבל עם כבוד למסורת הקולינרית ויכולת להוציא את המיטב מחומרי הגלם.
כמו המנה הקלאסית הזו, כך גם "טעימה מהחיים": סרט פשוט על פניו, שלא יחפש וגם לא ימצא בהכרח הערכה ביקורתית מקיר לקיר או פרסים, ובכל זאת מצליח לייצר חווית צפייה מספקת הרבה יותר מכל מיני מנות צעקניות של שפים קולנועיים יומרניים.
גם התסריט כאן לא מבקש להמציא את המטבח מחדש, אלא מתבסס על מתכון מוכר למדי. ארתורו הוא שף כישרוני, שהאופי העיקש שלו הביס אותו פעם אחר פעם, וכך מוצא עצמו עושה עבודות שירות ומדריך קבוצה של צעירים על הרצף האוטיסטי. אחד מהם מתגלה כעילוי על הסירים, והגיבור הנרגן הופך למנטור שלו - בתחילה בחוסר רצון, אך בסופו של דבר בתאווה גדולה, ובין השניים מתפתחת חברות נפלאה. עלילות המשנה כוללות כמובן גם התפתחויות רומנטיות, קונפליקטים מן העבר ומסעות ברחבי טוסקנה, אם כי תופתעו לשמוע שאין כאן יותר מדי תקריבים על מאכלים מפתים, אז אל דאגה: "טעימה מהחיים" לא יגרום לבטן שלכם לקרקר.
מה שכן, הוא בהחלט יעורר בכם הזדהות עם גיבוריו, יקסים אתכם ואף ירגש. ככה זה כשהדמויות כתובות נהדר, בתסריט אין שומן מיותר והשחקנים נפלאים ללא יוצא מן הכלל - בראשם ויניציו מרצ'יוני כשף ולואיג'י פדל כחניך שלו.
אז לא, זו לא ארוחת גורמה, ומדובר בסך הכל בסרט מסחרי וקונבנציונלי שלא בטוח כי מקומו בסינמטקים, כפי שקורה אצלנו, ועם זאת הוא מענג ומותיר טעם טוב בפה. השף ארתורו יכול להיות מרוצה - "טעימה מהחיים" בכיכובו פשוט, מכבד, מפנק ומנחם, ממש כמו ספגטי מושלם ברוטב עגבניות.
