"משחקי הכס" - הפרק האחרון: יפה להפליא ואידיוטי להחריד
פרק 6 המשיך בקו הכללי של העונה - שוטים מהממים ביופיים ומינימום היגיון בעלילה. אז איך נגמר המסע של דאינריז פרי סער, ג'ון סנואו וטיריון לאניסטר? מי יישב בסוף על כס הברזל? ולמה הכוכב הגדול של הפרק הוא בכלל דרוגון? דורון פישלר מסכם את הפרק שחותם את הסדרה בצער, ולא מגעגועים
אם "משחקי הכס" ביצעה חרקירי בפרק הקודם - ואני מאלה שחושבים שזה בדיוק מה שהיא עשתה - לרדת על עלילת הפרק האחרון יהיה בבחינת לבעוט בגופת המת. כולם כבר יודעים שהעונה הזאת היא ביזיון מבחינה עלילתית (ונהדרת מרוב הבחינות האחרות), ואפילו המעריצים האדוקים ביותר התקשו לדמיין שבפרק האחרון כל הקצוות ייקשרו פתאום באופן הולם, כל הסתירות בעלילה יתיישרו, החורים ייסתמו ומתי מעלה מלך ישובו לחיים. אולי אלה הציפיות האפסיות שאיפשרו לי אשכרה ליהנות מהפרק הזה, מהדברים היפים שהיו בו, ולא לסבול כל כך מהפרטים המטופשים שהיו בו, ובהחלט היו כאלה. בכל זאת, אנחנו פה בסיום. אין שיעורים ללמוד לקראת שנה הבאה, כי לא תהיה שנה הבאה. אז למה להתמקד בשלילי?
לדוגמה: בתחילת הפרק, בלב השממה הפוסט-אפוקליפטית של מעלה מלך, טיריון מוצא את גופותיהם של ג'יימי וסרסיי, ובוכה על אחיו שאותו הוא לא הצליח להציל. ומכיוון שפיטר דינקלג' הוא שחקן פנטסטי, ואת היחסים בין טיריון וג'יימי למדנו להכיר לאורך כל הסדרה, הרגע הזה מרגש ובאמת עצוב, עד כדי כך שכמעט בכלל לא חשבתי על כך שג'יימי וסרסיי נראו שלמים באופן מפתיע לגבי אנשים שהתמוטט עליהם בניין, ונראה שלזוז כמה מטרים הצידה - או אפילו איזו מטריה מוצקה - היתה מצילה אותם.
רגע אחר כך, דאינריז נואמת את נאום הניצחון, וזה מצולם ממש מרהיב, ואין כמו אמיליה קלארק בלשאת נאומים חוצבי להבות בוולריאנית, ובואו לא נשאל מאיפה לעזאזל הגיע הצבא העצום הזה של הלא-טמאים, כי לזכרוני 99% מהם נשחטו ממש לאחרונה. לא משנה, דאינריז היא עכשיו היטלר ולכן אנחנו נצלם אותה כמו היטלר ולא משנה אם זה הגיוני. העיקר שזה היה יפה. וכך זה ממשיך. הפרק האחרון אי פעם של "משחקי הכס" היה יפהפה, מרגש ואידיוטי.
ג'ון: "אבל היא היתה במצב נפשי קשה! היא איבדה את החברה שלה! והדרקונים שלה!".
טיריון: "אכן. עם זאת, רצח עם הוא תגובה מוגזמת משהו".
ג'ון: "כל חייה היו מוכוונים אל כס הברזל! כולם בגדו בה!".
טיריון: "כן, אבל רצח עם".
ג'ון: "אתה לא מבין, זה נבנה לזה בהדרגה, הם עשו פורשאדווינג, הכתובת היתה על הקיר!"
טיריון: "תקשיב, אני אגיד שתי מילים, בבקשה תקשיב לאחת ואז לשנייה. רצח. עם. איזה חלק לא הבנת?"
עוד ביקורת "משחקי הכס":
אילו הסצינה הזאת היתה מגיעה בסיומו של סרט קולנוע שאורכו כשעתיים, לא היתה לאף אחד זכות להתלונן עליה. טרגדיה שייקספירית עם דרקון, מה רע? הבעיה היא שמדובר באקט הסיום של יצירה באורך שמונה שנים או 75 שעות. שיחה אחת בדיוק עם טיריון, סצינה אחת בדיוק עם דאינריז - זה מה שהיה צריך כדי לגרום לגיבור הסדרה להרוג את אהובתו. צ'יק צ'ק, זבנג וגמרנו. דאני אפילו לא אומרת איזה מילים אחרונות מעניינות בוואליריאנית או משהו, היא פשוט מפסיקה לחיות מיידית. דרוגון, שמגיע מיד, הוא למעשה הדמות הטרגית ביותר בסיפור הזה - הוא איבד תוך זמן קצר שני אחים ואמא! ובכל זאת הוא מתגלה כרחום ושקול הרבה יותר מדאני, כשבמקום לשרוף אלפי אנשים מרוב כעס הוא מכלה את זעמו ברהיט הקרוב ביותר, שהוא במקרה כס הברזל. מילא, תמיד חשבתי שזה כיסא מכוער.
את רוב הפינות האחרות הסדרה סגרה בחן רב יותר. ג'ון מוגלה בחזרה אל משמר הלילה, אם כי אפילו הוא שואל את עצמו למה משמר הלילה עדיין קיים עכשיו כשהמתים כבר לא מהלכים ובחומה יש חור. בריאן החזירה את חוב הכבוד שלה לג'יימי בכך שהשלימה את קורות חייו בספר האחים (שנראה לאחרונה בעונה 4) - רגע יפה, בלי שום ציניות - וטיריון, ימין המלך החדש, מארגן את המועצה הקטנה החדשה. כמה מהסצינות הטובות ביותר בסדרה התרחשו במועצה הזאת, בעונות הראשונות; סצינות נטולות אפקטים, שכללו רק אנשים יושבים או עומדים מסביב לשולחן ומדברים, אבל אלה היו כאלה דמויות טובות, כאלה טקסטים מצוינים וכאלה תככים עסיסיים שזה היה פשוט תענוג. לא הוגן להזכיר לי רגע לפני הסוף כמה שהסדרה הייתה טובה פעם. אני הייתי שמח מאוד להמשיך לשמוע את הדיונים מסביב לשולחן הזה.
אריה, לעומת זאת, מחליטה שהיא עוזבת ושטה מערבה. למה? האם חלומות על גילוי עולם וניווט תחת הכוכבים היו פעם חלק חשוב מהדמות של אריה? לא, אבל היא כן שאלה "מה יש ממערב לווסטרוז?" בעונה 6 או משהו. אז זה נרמז. והרי לשתול רמזים זה בדיוק אותו הדבר כמו לבנות דמות, לפחות אם אתם שואלים את השואו ראנרים של הסדרה הזאת.
אז זאת היתה "משחקי הכס". סדרה מופתית. בחלקה.
נעדרים: הסוס הלבן של אריה. לפי הפרק הקודם נראה שהוא דמות משמעותית, אבל הוא נעלם בלי להשאיר זכר. כמו כן, יופי שכולם מקבלים את הסוף שלהם, אבל איפה דאריו נהאריס?
הסצינה: התמונה של דאני עם כנפי הדרקון מאחוריה.
"הסיפורים שמאחורי משחקי הכס", ההרצאה של דורון פישלר על הסיפורים ההיסטוריים שהיוו את ההשראה לסדרה: ב-2.6 בקנטה, תל אביב.
