"המוסד". טל פרידמן, צחי הלוי. צילום: עידו ברלד
מטר הבדיחות שיורד בקצב מסחרר בסרט הישראלי "המוסד" וכל האוירה המבודחת ששורה עליו מעניקים חוויה מהנה לקהל חובב הז'אנר, אבל היעדר שלד עלילתי מעניין מגבילים אותו מלפרוץ אל מעבר. אני מתקשה לראות צופים מכל הסוגים נוהרים להקרנות של הסרט (ואני מעריך שגם ההפקה יודעת את זה, אז מחמאות לכל הנוגעים בדבר שאיפשרו לחזון החשוב הזה להתממש), אך צופים בבית – בערוצי הטלויזיה, ב-וי-או-די או בהורדות פיראטיות – בוודאי יוכלו להעניק מעוף לסרט הזה ולבנות לו עדת מעריצים מעבר להקרנות חצות בסינמטקים.
"המוסד" הוא הבייבי של אלון גור אריה, שיצר לפני כתריסר שנים את הקומדיה הקצרה "המוסד הסגור". מאז מקרין אותה לעדת מעריצים בסינמטקים ומנסה להרים עיבוד באורך מלא שהוא "המוסד". בליווי היוצר דיויד צוקר ("האקדח מת מצחוק"), הסרט הארוך מנסה להחיות את ז'אנר אנשי החוק השלומפרים שאיכשהו מצליחים להציל את היום.
העלילה מתמקדת בסוכן השב"כ גיא מורן (צחי הלוי, שלא משנה כמה הפרויקטים שלו צמודים ודורשים עוד ועוד ריאיונות, הוא מפליא בכושר שלו לשרוד את השאלות החוזרות והנשנות על הזוגיות עם לוסי אהריש המוסלמית). לאחר מבצע שמסתבך, הוא נזרק משירות הביטחון ומנסה למצוא את עצמו באזרחות. כשההזדמנות להציל את היום נקרית בדרכו, הוא מצטוות לסוכנת סי-אי-איי אמריקאית (אפרת דור) וביחד הם יתחקו אחר חוטפים שמאיימים להביא כאוס לעולם.
העלילה היא תשתית בסיסית בלבד עבור גור אריה להמטיר על הצופה בדיחות וגאגים מבלי הפסקה כמעט. לפעמים הבדיחות מוצלחות והולמות את הרגע (צחקתי בקול!) אבל לפעמים הן תלושות כמו העריכה בחלק מהסצינות. זה לא ממש משנה שיש כמה לא טובות: עוד רגע תופענה אחרות שישנו את ההרגשה. בסך הכל זה מאד נחמד, אבל מזדנבת הרגשה שצופים במופע סטנדאפ ולא בסרט קולנוע קוהרנטי ומענין. רוח השטות ששורה על הסרט בהחלט מחפה על הענין כמו אומרת שזה בסדר, אבל ההרגשה הזו היא הסיבה שאני לא מצליח לדמיין כל אדם נהנה מהסרט.
"המוסד". אילן דר, טל פרידמן, גילה אלמגור.
את רוח השטות המהנה ששוררת על הסרט מטפחים השחקנים, ובראשם הלוי בתפקיד הראשי, טל פרידמן בתור החבר הטוב של גיא מורן, ואילן דר (שגם הופיע ב"מוסד הסגור") בתור ראש השב"כ המשעשע שאפילו עם כל הכוח והאחריות שיש לו, עדין צריך לרצות קודם כל את אישתו (גילה אלמגור שמגחיכה יפה נתח משמעותי מהקריירה שלה). הופעות נעימות גם מאפרת דור, משלומי קוריאט, ומעדי הימלבלוי (שלקח לי הרבה זמן להבין שהיא לא שירן סנדל שנראתה דומה לה מאד בסצינות הראשונות בסרט). עומר דרור אחראי לכמה בדיחות טובות בסרט אבל הדמות שלו מוזרה מאד, לא ברור מה היא ולמה היא מופיעה במרבית מהסצינות שלה (מלבד הרצון לספר בדיחה מסוימת).
שלא כמו סרטים ישראלים אחרים שבחרו להיות באורך מלא ובעצם היו צריכים להיות סרטים קצרים (או יותר נכון "סרטי טלויזיה" מבחינת אורכם והסטנדרטים שלהם), ל"המוסד" אין את הבעיה הזו. הוא בהחלט מתאים להיות סרט באורך מלא. שיפורי תסריט ועריכה היו משדרגים אותו.
"המוסד". אפרת דור.
בכל דבר צריך להיות ראשון, ועדיף שיצליח, כדי שיהיו עוד אחריו. "המוסד" הוא סרט שמעביר את הזמן שלו בצורה חביבה וגם אם הוא לא יהיה להיט קופות בזמן אמת (הלוואי שכן), יש לקוות שנראה עוד כמוהו ועוד מאלון גור אריה.
דירוג: 
המוסד (ישראל, 2019)
בימוי: אלון גור אריה | תסריט: אלון גור אריה | משחק: צחי הלוי, אפרת דור, טל פרידמן, דביר בנדק, עדי הימלבלוי, אילן דר
הפצה: החל מה-27.06.2019 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: