סרטה של הבמאית זהר וגנר המבוסס על מקרה אמיתי של היעלמות פעוט בכפר בדואי. לאחר מציאת גופתו בבאר, אמו, רתיבה, הופכת לחשודה העיקרית ונאסרת למשך 21 ימים של חקירות. הסירוב שלה לשתף פעולה מאלץ את חוקרי המשטרה לנקוט בדרכים יצירתיות על מנת לנסות ולחשוף את האמת.
הסרט מנסה ליצור אווירה של מותחן אפל והוא מורכב מצילומים שהתקבלו מארכיון המשטרה ודרכם ניתן לעקוב אחר השתלשלות האירועים, החל מקבלת השיחה הראשונה מאביה של רתיבה למוקד המשטרה, בה הוא מודיע על היעלמות הילד. רק השיחה הזו לבדה חושפת תוך 15 שניות את חוסר הסבלנות והקצר בתקשורת בין המשטרה לקהילה הבדואית.
פרסומת
בהמשך ניתן לראות את רתיבה נחקרת במשרדי המשטרה ותמלילים של השיחות שלה עם מדובבות שהושתלו בתא המאסר שלה, בליווי איורים הממחישים את הסיטואציה. מדי פעם מצטרפות לתשאולים דמויות מחייה של רתיבה – בעלה, חמותה, הוריה, ספק אם כדי לגרום לה לדבר או לשפוך אור חדש על המקרה שיביא לאיתור חשודים נוספים. אבל נראה שהם לא מעוניינים לסייע לא למשטרה ולא לבת המשפחה שלהם. אפילו כשמשאירים אותם לבד בחדר עם רתיבה, אף מילה לא נאמרת ביניהם.
בידיעה מראש שהסרט הולך לעסוק בחקירות, ציפיתי לראות חציית קווים אדומים מצד המשטרה. לאחר הצפייה אני יכול להגיד שפרט לסצינה אחת, בעיני מדובר בנקיטת אמצעים הגיוניים ומידתיים כשמדובר בחקירה של החשוד היחיד ברצח של ילד.
נהפוך הוא, האשמים העיקריים כאן הם המשפחה של רתיבה ותושבי הכפר שמהרגע הראשון סימנו אותה כמטרה בעיני השוטרים וכמעט ולא טרחו לסייע בחקירה. מצד אחד ישנן הציפיות שלהם מהמשטרה לפתור את המקרה, אך מצד שני שיתוף הפעולה מצדם מצומצם ביותר, כאשר ניתן לראות בבירור שיש דברים שלא נאמרים לחוקרים. בהיעדר מרחב פעולה, למשטרה לא נשארת ברירה אלא ללחוץ על החשודה העיקרית, בתקווה להוציא ממנה הודאה או מידע שיביא לתפיסת הרוצח האמיתי. תהייה מטרידה נוספת שעולה מכאן היא על כמות המקרים הדומים שכלל לא מדווחים למשטרה.
יותר מכל, הסרט מבליט את הבדלי התרבויות בין העמים. ניתן לראות זאת הרבה מעבר לכך שמדובר בקהילה סגורה בכפר נידח שתושביו עדיין שואבים מים מבארות. בשיחה מוקלטת בין שני חוקרים, אחד יהודי והשני בן המגזר, מדברים השניים על פגם שהתגלה באיבר מינו של הפעוט המנוח. החוקר מהמגזר טוען שמדובר במום שהיה הורס את חייו ועדיף לו שמת, ואילו היהודי ההמום דוחה את הטענות ומנסה להסביר שעדיין מדובר בחיי אדם.
תחושת המתח מלווה את הצופה מהתחלה ועד הסוף, כאילו היה סרט תעלומת רצח הוליוודי לכל דבר. רק הסיום האנטי-קליימטי, שאמור להציג טוויסט אחרון ומפתיע בו החשוד מתגלה כחף מפשע, מזכיר שמדובר בחיים האמיתיים. הסרט אמנם נתון לפרשנויות ואינו מציג רק שחור ולבן, אבל דבר הבמאית הנלווה לסרט חושף את עמדתה בנוגע לחקירה ומקלקל את מה שרצתה להגיד בשפה הקולנועית. גם הניסיון להעביר מסר גדול יותר על כלל נשות המגזר לא אפקטיבי בעיני, מאחר ומדובר בתיעוד של מקרה בודד ובמרכזו אישה שחפותה מוטלת בספק.
שם: .MOR Rגיל: 16סרט חשוב ומעניין.
הצילום לא רע בכלל, העריכה נהדרת, המונולוגים שמלווים את הסרט עמוקים וחכמים והסצנות המבויימות מעולות אל התסריט והעלילה די צפויים, לעיתים קצת חוזרים על עצמם, די פתוחים, ניתנים לפרשנות והיו עובדים טוב יותר בתור מיני-סדרה.
בקיצור, חובבי דוקומנטרי יאהבו. השאר, לא בטוח. בהחלט אפשרי לצפייה.