אריק קהו הוא מהבמאים הבולטים בסינגפור, אותה מדינת אי בדרום מזרח אסיה שזכתה לחשיפה עולמית בעקבות יציאת הסרט המצליח, "עשיר בהפתעה". קהו התבקש ליצור סרט לציון חמישים שנות קשרים דיפלומטיים בין יפן לסינגפור. התוצאה היא הסרט "דוכן הראמן" שהוא ממש לא עוד סרט אוכל.קהו החליט לעשות סרט שישלב בין מאכלים אופייניים לשתי המדינות דרך מסע שורשים של שף יפני צעיר לסינגפור היכן שנולדה אימו כדי לפגוש לראשונה את סבתו שמעולם לא יצרה איתו קשר ובאותה הזדמנות לגלות את רזי המטבח הסינגפורי שתמיד סיקרנו אותו.
פרסומת
הסרט בעל הקצב האיטי נע בין מסעו של השף בהווה לעבר שבו נפגשו הוריו - אביו שף יפני שיצא לנסות מזלו בסינגפור ואימו, אשה יפה שהחליטה ללכת כנגד רצון אימה ולמסד קשר עם גבר יפני, שבסינגפור מוצאו מעורר משקעים רבים.אחת ההפתעות של הסרט היא הנקודה שבה קהו יוצא מנקודת הנוחות של סרט קולינרי מלא צילומי אוכל מפתים שבו כולם חיים ונושמים תבשילים מהבילים ועובר לעסוק ביחסי יפן-סינגפור, במיוחד בזמן מלחמת העולם השנייה - תקופה של כיבוש יפני אכזרי. זה כולל סצנה אפקטיבית אך דידקטית במקצת, שבה מבקר השף הצעיר במוזיאון המלחמה.
היות אימו של השף סינגפורית ואביו יפני היא זרע הפורענות שיפלג את משפחתו של השף ויביא אותו להכרה כי אין הווה בלי עבר וכי למרות ההיסטוריה העקובה מדם בין העמים הפתרון הוא בשיתוף והכלה ולכן שמו של הסרט הוא בעצם שילוב של שני מאכלים מפורסמים : הבקוטה הסינגפורי עם הראמן היפני.על הסרט שורה אווירה נוגה משהו, אין בו קיצורי דרך ופיתרונות קסם והמציאות מכה על פני הגיבורים. מי שאוהב סרטי אוכל יוכל ליהנות ללא ספק, אולם אני מצאתי בסרט הרבה מעבר לכך.
סרט מרגש וחמוד על צעיר שנוסע מיפן לסינגפור במסע שורשים
הסרט על רקע נופי סינגפור מלווה לכל אורכו במאכלים מסורתיים של המזרח הרחוק.
מומלץ לצפות, רק לאחר ארוחה טובה, אחרת המאכלים בסרט מעוררים תאבון.
שם:נועהגיל:2806/05/2019 22:41:06
8/10
בתור אחת שטיילה ביפן החיבור עם הסרט והדמויות מיידי, אמת הסרט איטי אבל בסופו של דבר נהניתי מאוד
שם:בנציגיל:6817/04/2019 21:43:59
7/10
סרט סתמי עם עלילה שגרתית וצפויה ביותר שמתעסק בעיקר באוכל יפני שלצערי לא הלהיב אותי במיוחד. רצון טוב ומשחק סביר בעיקר של השחקן הראשי אך אינו משאיר כל ערך מוסף או טעם מיוחד.