לפני כשנתיים פורסם שאחד הבמאים החביבים עלי בז'אנר סרטי האימה, ניל מארשל, נבחר לביים ולהחיות מחדש את "הלבוי", דמות הקומיקס שיצר מייק מיגנולה, אחרי שני סרטים מוצלחים תחת ידיו של גיירמו דל טורו. שמחתי, כי זאת הייתה הזדמנות מדהימה של מארשל לפרוץ בגדול לתוך עולם שוברי הקופות ועדיין לשמור על הטון הייחודי שלו כאוטר. כל מי שזוכר את ארבעת הסרטים המדממים שמארשל ביים בעשור הקודם: "Centurion,"Doomsday", "The Descent", "Dog Soldiers" יודע שמדובר בבחירה מאוד לא שגרתית ואף נועזת למדי למוצר הוליוודי המיועד לכל המשפחה. אבל זוהי גם בחירה חכמה שיכלה להעניק להלבוי את האפשרות להיות סרט קומיקס שטני, אלים ומדמם המיועד לקהל בוגר ולא לכל המשפחה.זה היה יכול להיות זינוק משמעותי בקריירה של מי שביים בשנים האחרונות פרקים בסדרות מצליחות כמו "משחקי הכס" ו"אבודים בחלל". אחרי שצפיתי בסרט ואלפי סימני שאלה צצו במהלך הצפייה בו, החלטתי לבדוק איך בדיוק במאי כל כך מוכשר והפקה כל כך גדולה הצליחו ליצור סרט כל כך רע. מסתבר שבימים האחרונים, מאז יציאת הסרט בבתי הקולנוע בארה"ב, הלכלוך החל לצאת החוצה. לורנס גורדון ולויד לוין המפיקים של הסרט החדש ושל שני הסרטים הקודמים שביים דל טורו, השתלטו על אתר הצילומים, פיטרו כבר בהתחלה את הצלם הקבוע של מארשל, חילקו הוראות לשחקנים שהיו שונות לחלוטין מההוראות של הבמאי ולבסוף גם ערכו את הסרט ולא אפשרו למארשל, שהוא יוצר ייחוד,י לערוך את הסרט שהוא ביים. זה הגיע למצב שכוכב הסרט, דיוויד הרבור (השריף ג'ים הופר מהסדרה המצליחה, "דברים מוזרים") נטש את אתר הצילומים מספר פעמים.
פרסומת
הרבור, שנכנס לנעליו של רון פרלמן כ"הלבוי", גם היה צריך לשכתב את התסריט עם השחקן איאן מקשיין (הסדרות: "דדווד" ו"אלים אמריקאים", סרטי "ג'ון וויק" ועוד רבים) כדי לשפר את הטקסטים שלהם, דבר שיש לציין לא הצליח בשום צורה שהיא. הטקסטים עדיין כתובים רע, ההומור ילדותי והמונולוגים והדיאלוגים הדרמטיים פשוט מביכים. כל כך כואב לראות איך סרט הפריצה הגדול של במאי קולנוע שאני מאוד מחבב את עשייתו כושל בכל דרך אפשרית. למזלו של מארשל התוצאה האיומה היא לא רק באשמתו, אלא כנראה בעיקר באשמת המפיקים. אבל מלכתחילה נראה ששורש הבעיה טמון בתסריט.אנדרו קוסבי, המוכר יותר כמפיק והתסריטאי של הסדרה "אֵאוּרִיקָה", נבחר לכתוב את התסריט לסרט החדש. התוצאה היא קקפוניה עלילתית נטולת עמוד שדרה. יותר מדי דמויות משנה שלא מצליחות לעניין, יותר מדי פלאשבקים מהעבר המנסים להסביר על ההיסטוריה של הדמויות, אפילו המשניות והלא ממש חשובות בסרט. במקום להתמקד ב"הלבוי" ולהעניק לו עומק ואופי, נראה שהתסריט בוחר בדיוק בהפך מכך ולכן אי אפשר להתעניין, להתרגש, להזדהות או לגלות כל רגש כלשהו כלפי דמותו של הלבוי בגילומו של הרבור, שחקן הרבה פחות כריזמטי מרון פרלמן האגדי, שגם מאחורי האיפור המאוד כבד הצליח להעניק אופי לדמות השד האדום.
מילה ג'ובוביץ', הזכורה בעיקר מסרטי "האויב שבפנים", מגלמת את מלכת הדם, קוסמת מתקופת ימי הביניים שמנסה להשמיד את המין האנושי. ג'ובוביץ' היא שחקנית כריזמטית ובעלת חוש הומור עם מודעות עצמית גבוה למעמדה בעולם הפנטזיה והמדע בדיוני. במקום להתמקד בה, משום מה מתמקדים בדמות המלווה שלה. במקום ליצור מערכת יחסים מעניינת בין האישה המפתה וההרסנית ל"הלבוי", מתמקדים במערכת היחסים בינה לבין העבד הנרצע ואיזו אויבת שלה מהעבר. עוד שחקנית שזוכה ליחס לא רציני היא סשה ליין הצעירה והמגניבה המגלמת נערה המתקשרת עם המתים ועוזרת ל"הלבוי". ליין, הזכורה לטוב מסרטי האיכות "אמריקן האני" ו"החינוך הרע של קמרון פוסט", מתבזבזת כאן לחלוטין. דניאל דיי קים (הזכור מהסדרה "אבודים"), מגלם איש צבא קשוח המסוגל להפוך ליגואר וגם דמותו המלווה את הלבוי, מתבזבזת כאן.אז מה כן עובד בסרט הזה? העיצוב הגרפי של המפלצות השונות הוא אחד המרשימים והמבעיתים שראיתי מזה זמן רב. בהחלט ניכר שיש השפעה ישירה של הקומיקס, אבל גם של מארשל עצמו. מהענקים הקניבלים המכוערים במיוחד, דרך Baba Yaga המכשפה שאוכלת ילדים ומתגוררת בבית נע, עד המפלצות מהשאול הצצות בסוף הסרט, משפדות את בני האדם וזורעות ברחבי לונדון הרס שכמותו לא נראה מזה זמן רב על גבי המסך הגדול. האלימות הגראפית היא מהבוטות והמדממות שנראו מזה זמן רב וזו בהחלט נקודה נוספת לטובת הכישלון המפואר והיקר ששמו "הלבוי". כולי תקווה שבעתיד המפיקים ינושלו מהנכס, והזכויות יעברו לאנשים שבאמת מעוניינים בטובתו של גיבור הקומיקס.
כגודל הציפייה ככה האכזבה, רחוק אלף שנות אור מהסצנות המפתיעות והמטורפות שזכורות משני הסרטים הראשונים, מש בלאגן היה קשה להבין מה קורה שם. אופי של סרט פנטזיה מטופש . העדרות של השחקן רון פלרמן שהוא שחקן מעולה מורגשת פה אופן חד