ביקורת סרט: "החיים הסודיים של חיות המחמד 2" - בידור קליל לחודשי הקיץ

שלוש שנים לאחר הצלחת הסרט הראשון מגיע "החיים הסודיים של חיות המחמד 2" (The Secret Life of Pets 2). אולפני אילומיניישן (יוצרי סדרת "גנוב על..." ו"המיניונים") מתמחים בסרטי אנימציה בתקציב בינוני (מתחת ל-100 מיליון דולר), ומצליחים, כמעט בכל פעם, לגרוף הכנסות שהן בערך פי עשר מעלויות ההפקה. הייתי מאוד שמח לקנות מניות של אולפני אילומיניישן, אבל כחובב אנימציה בוגר אני מתקשה לזהות בסרטי האולפן איכויות החורגות מהבינוני.

יש דמיון בין סדרת סרטי "החיים הסודיים" לסדרת "צעצוע של סיפור" של אולפני פיקסאר. שתיהן עוסקות ביצורים החיים בסמיכות וביחסי תלות עם בני האדם, ויש צד שלם של דרמה וריגוש בחייהם שנותר נסתר מאתנו. דמיון זה מאפשר לנסח את הסיבה שבגללה סדרת "צעצוע של סיפור" טובה בכמה דרגות. בכל פרק נוסף של "צעצוע של סיפור" החזרה אל הדמויות מונעת מהבנה של היוצרים שיש סיטואציות רגשיות חדשות שאותן ניתן לבחון. נדרשות לא מעט שנים כדי לבנות סרט שילדים ומבוגרים יוכלו לקבל ממנו דברים שונים ובעלי ערך המותאמים להבנתם וניסיונם.

לעומת זאת סרטי "החיים הסודיים" מציגים קונפליקטים ומהלכי התפתחות של דמויות המוגבלים לרובד הנגיש לילדים. זו לא סדרה לגדול אתה, לחזור אליה ולהעביר לדור הבא, אלא מוצר בידור מתכלה המיועד לשעתיים במיזוג עם הילדים. הליטוש הטכני, העין המספיק טובה בעיצוב קריקטורי של הדמויות, והבחירות המוזיקליות המתחנפות לקהל ההורים, מאפשרים לסרט להיות "מספיק טוב" לצפייה אבל רחוק מהכרחי.

למי שהספיק לשכוח הסדרה עוסקת בחבורה של חיות מחמד המתגוררת במספר דירות בבניין במנהטן. הדמות המרכזית היא של כלב ראסל טרייר בשם מקס. בסרט הקודם הוא דובב ע"י לואי סי.קיי, אך בגלל שהקומיקאי נמרח בזפת ונוצות וגורש מהעיירה, היה צריך למצוא לו תחליף. הקומיקאי והסטנדאפיסט פאטון אוסוולד, אדם שקשה מאוד להאמין שיכשל בעבירות מוסר נגד נשים, נבחר להחליף את סי.קיי.

מקס ודיוק (אריק סטונסטריט), הכלב גדל המידות שחולק איתו את אותם בעלים, עוברים תהליך הסתגלות לאחר לידת התינוק ליאם (שם שהוא, למרבה האימה, הפופולרי ביותר לתינוקות זכרים שנולדו בארה"ב ב-2018). בהתחלה פעולותיו הלא צפויות של התינוק מאיימות על הכלבים. כשהתינוק קצת גדל מקס ודיוק הופכים לחבריו הטובים ביותר. אבל עם הקרבה באה הדאגה, ומקס מוצא עצמו פעם אחר פעם מגונן על התינוק מכל מיני סכנות חצי רציניות. דאגת היתר של מקס מובילה לגירוד עצבני, והבעלים שלו קייטי (אלי קמפר) לוקחת אותו לווטרינר שיתקין לו קונוס רפואי עד שיפסיק להתגרד.

לא סדרה לגדול עליה

הנסיעה של מקס לכפר מניעה קו עלילתי שני. גידג'ט (ג'ני סלייט), כלבת הפומרניאן המאוהבת במקס, מקבלת ממנו את הצעצוע החביב עליו למשמורת בזמן הנסיעה. כשהצעצוע נופל לדירה שבה גרה אישה זקנה עם עשרות חתולים, גידג'ט תצטרך ללמוד כיצד להסתנן לדירה כדי להציל את האוצר. החתולה האפאטית והמרושעת קלואי (זואי בל) תשמש כמדריכה בהלכות הסתערבות חתולית.

בקו העלילתי השלישי הארנב הנמרץ סנובול (קווין הארט) מתרגל למשחקים של הילדה המחזיקה בו ומדמה אותו ואותה לצמד של גיבורי-על. הוא מתחיל להשתכנע, או לפחות להציג את עצמו בפני אחרים, כגיבור-על (מה שמצדיק כמה מחוות וויזואליות ומוזיקליות לסרטי גיבורי-על). דייזי (טיפאני האדיש), כלבת שי טסו אמיצה, מגייסת את סנובול לעזור לה לשחרר גור טיגריס לבקן מקרקס המנוהל על ידי אדם מרושע בשם סרגיי (ניק קרול).

כל אחת מהדמויות תעבור "תהליך"

במשך רוב הסרט נדמה ש"החיים הסודיים 2" הוא שלושה סרטים קצרים נפרדים שנערכו לסרט אחד. כמו בסרט הקודם אלו פחות קווים עלילתיים מגובשים ויותר סדרה של קטעים קצרים שניתן לחתוך אותם החוצה כפי שהם, ולהקרין אותם ביוטיוב כסרט קצר או כסוג של טריילר. המעבר בין הקווים העלילתיים יכול לבלבל צופים מאוד צעירים, אבל ממילא ההנאות שהסרט מציע הן לא עמוקות במיוחד. כל דמות מרכזית עוברת "תהליך" בכל אחד מהקווים העלילתיים, אבל הוא רק אמצעי לתלות עליו סדרת אירועים דינמית. הערך חינוכי היחיד שיש בסרט הוא בטיפוח הסלידה מקרקסים הנסמכים על חיות מאולפות.

עבור לא מעט צופים בוגרים האופי השטוח של הדמויות והסיטואציות צפוי להוביל לתחושה של מיצוי ככל שהסרט מתקדם. "החיים הסודיים 2" הוא לא סרט שצריך להזהיר מפניו. יש בו כמה בדיחות חביבות, וסביר להניח שכל הורה ממוצע ייחשף בקיץ הקרוב לכמה סרטים שביחס אליהם הוא עלול להיחשב למגדלור של איכות. מצמד הבמאים של הסרט הקודם נותר כריס רנאו, והתסריטאי בריאן לינץ חוזר גם הוא. מי שראה לפני שלוש שנים את החלק הקודם, בין אם אהב או לא, שיצפה למידה דומה של הנאה גם בחלק השני.