חודש מאז שהופץ חביב המבקרים, להיט הקופות הישראלי הראשון לשנה הזאת הלא הוא "המוסד", הרי מבחינתי יכולנו לסגור את הבאסטה ולהכתירו כהסרט הכי מצחיק של שנה, אז מסתבר שלא כל כך מהר, כי לתוך הזירה נכנס מועמד חדש ששמו "בזמק". סרטם של אריאל וייסבורד ויוסי מאירי (שעוד מתחילתו נקרא "שלושה צעדים למיליון") נוצר בשביל להיות סרט הסטלנים הישראלי הראשון, ב-2015 הפקתו ניגשה למימון המונים בשל שלא רצו להיגרר בין הקרנות שונות ולהתחנן לכל מיני מפיקים שישקיעו בסרט.
עלילתו (שבינינו לא כזאת משנה), מספרת על נטע שבעקבות חובותיה לבנק נאלצת למאת מסע מטורף עם שלישית אנשים שהיא ממש שונאת, בעקבות כסף שהשאיר להם חבר משותף, לפני שמת.
אני מאמין כי אין שם יותר מתאים לסרט מאשר "בזמק", הוא שטותי וחסר כל ערך. אך עם זאת אסכם את מילותיי בזה, כקומדיה הוא מבצע את עבודתו בהצלחה. יש בו יותר פגיעות מאשר פספוס. לעומת קומדיות ישראליות אחרות שהן מאה אחוז מתמקדות באלמנטים קומיים, אין הרגשה של זלזול מצד התסריט. אני רק יכול לנחש כי זה בא לשם שינוי ממקום של אכפתיות ולא מכמה הסרט ירוויח בקופות בארץ, סיבה מספיק טובה להוריד את הכובע בפני צוות ההפקה.
זה רחוק מלהיות סרט טוב או כזה שייזכר מיד אחרי עזיבתכם מהאולם, אך הוא כן מעביר בסבבה 01:22 של בידור לא מחייב. אני מניח כמו סרטים מאותו ז'אנר שהיוו השראה ליוצריו, מעטים מהם אגב נהפכו להיות פולחן. כשמחליטים ללהק מישהו כמו גדי וילצ'רסקי המוכר יותר כאקטיביסט ופעיל למען לגליזציה של קנאביס בארץ ופחות כשחקן, אתם פחות או יותר מודעים מי קהל היעד שלכם. ימים יגידו אם זה עבד.
ואני חושב שזו הדרך הכי טובה לסכם זאת, אם אתם יודעים למה אתם נכנסים ואין לכם ציפיות גבוהות, מובטחת לכם הנאה. בכל מקרה, לפחות ניתן לראות בכל שנייה על המסך כי כל מי שהיה מעורב כאן נהנה מהעשייה.
