"כאב ותהילה" – ביקורת

"כאב ותהילה". אנטוניו בנדרס.

"כאב ותהילה". אנטוניו בנדרס.

ב"כאב ותהילה", סרטו החדש של פדרו אלמודובר, מככב אנטוניו בנדרס כבמאי קולנוע, בן דמותו הברור של אלמודובר (עד השיער). הסרט מרגיש הרבה יותר מ-113 דקותיו כי הוא משעמם לפעמים, עם חלקים מוצלחים ורגעים יפים אבל קשה מאוד להמליץ עליו. אני מעדיף את הסרטים הפרועים של אלמודובר משנות ה-90 ("עקבים גבוהים", "קיקה" ו"אהבת בשר ודם") וגם הדרמות הטובות שלו ("לחזור", למשל) טובות מהסרט הזה.

יש ב"כאב ותהילה" הרבה אלמנטים שאלמודובר עסק בהם בעבר: בימוי סרטים ודמויות של שחקנים, אמא דומיננטית, בחור צעיר בתחתונים לבנים (ואחרי זה ערום), קטע שירה, כשבכל מקום נוכח האדום המשגע השולט; יש פה גם את שני השחקנים המפורסמים ביותר שכיכבו בסרטיו: אנטוניו בנדרס ("קשור אותי אהוב אותי", "העור בו אני חי") ופנלופה קרוז ("חיבוקים שבורים"), ובתפקידים קטנים יותר גם ססיליה רות' ("הכל אודות אמא") וחולייטה סראנו (שגילמה את אמו של בנדרס גם בשני סרטים של אלמודובר בשנות ה-80: "מטדור" ו"נשים נשים"); כרגיל עם מוזיקה של אלברטו איגלסיאס (שעושה עבודה טובה אך לא יוצאת מן הכלל). מעבר לעיצוב הנהדר כמו בכל סרטיו (שאין לקחת כמובן מאליו), הסרט מתחיל עם כתוביות על רקע יפה.

"כאב ותהילה". חולייטה סרנו, אנטוניו בנדרס.

"כאב ותהילה". חולייטה סרנו, אנטוניו בנדרס.

סלבדור (בנדרס) הוא במאי קולנוע שסובל מדיכאון ומתחלואים רבים. אין לו כוח לכתוב תסריט כי הוא לא מרגיש שיש לו את הכוחות הנפשיים והפיזיים לצלם סרט. הסינמטק במדריד מזמין אותו להיות נוכח בהקרנה חגיגית של סרט ישן שלו (בעל כרזה נהדרת) יחד עם אלברטו קריספו (אסייר אטקסנדיה), השחקן הראשי של הסרט, שאתו לא דיבר מאז הקרנת הבכורה של הסרט מעל 30 שנה לפני כן. הוא יוצר קשר עם אלברטו, שמכיר לו את העולם המופלא של הסמים, ודרכו גם מגיח לחייו פדריקו (ליאונרדו סבּרליה), מישהו נוסף מעברו, והחלק המוצלח ביותר של התסריט. סבּרליה מצוין כפדריקו וגם בנדרס מתעלה בקטעים הללו. במקביל, רואים פלאשבקים לסלבדור כילד, שהשפיעו וישפיעו על ההווה שלו.

"כאב ותהילה". פנלופה קרוז.

"כאב ותהילה". פנלופה קרוז.

התיאור, אולי, עושה חסד לסרט שנעדר תנופה ומתנהל בעצלתיים באופן מרגיז. המעברים לאירועי העבר מאולצים אבל לפחות בקטעים עצמם יש התקדמות ועניין, בניגוד להווה שדורך הרבה זמן במקום. סלבדור עייף וכאוב, אבל לא צריך שהסרט יסבול מקשיים דומים להתרומם, של אטיות ולאות. יש פה בעיקר "כאב" ומעט "תהילה".

לאלמודובר יש את הקהל שלו, כולל אותי – לא חשוב מה הוא עושה: סרטים איומים ומביכים ("לעוף מהתרגשות") או בינוניים ("חולייטה") – בזכות סרטיו הטובים שהזכרתי, ואנחנו תמיד מקווים ששוב יתקרב לשיאיו. אולי בסרטו הבא בעוד שנתיים/שלוש שנים.

דירוג: ★★½☆☆

כאב ותהילה (ספרד, 2019)
בימוי: פדרו אלמודובר | תסריט: פדרו אלמודובר | משחק: אנטוניו בנדרס,פנלופה קרוז, ליאונרדו סברליה, אסייר אטקסנדיה | מוסיקה מקורית:אלברטו איגלסיאס | צילום: חוזה לואיס אלקיין
הפצה: לב סרטים ובתי קולנוע, החל מה-01.08.2019 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון:

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?