"פליימוביל: הסרט".
עוד לפני שיצא, הרגיש "פליימוביל: הסרט" כמו שכפול של "סרט לגו". הצפיה בו הוכיחה שהוא אכן כזה, אך ההפתעה היא שהוא פחות גרוע ממה שניתן היה לצפות. הסרט נבנה סביב המותג פליימוביל הגרמני, שמשווק את צעצועיו כבר 45 שנים. כל קבוצת סטים עוסקת בנושא ספציפי – המערב הפרוע, משטרה, חלל וכו' – וסביב הרעיון הזה מתחיל הסרט, שפונה בעיקר לטווח גילאים נמוך – 5 עד 9. ילדים גדולים יותר (וכמובן מבוגרים) ישתעממו.
פתיחת הסרט היא אינה באנימציה: מרלה וצ'רלי הם שני אחים שאוהבים מאוד לשחק בסטים של הפליימוביל שלהם ולדמיין את עצמם במקומות רחוקים. מרלה מתכננת בדיוק לעשות את זה – עכשיו משסיימה ללמוד, היא עומדת לצאת ולטייל בעולם. אבל אז מתרחשת טרגדיה. הוריהם של מרלה וצ'רלי נהרגים ומשאירים אותם לבדם. בשלב זה מרלה מוותרת על החלום ונשארת כדי לגדל את צ'רלי.
באורח פלא, מרלה וצ'רלי, במהלך ויכוח, נשאבים אל תוך עולם שכולו פליימוביל, על שלל העולמות שבו (פה הסרט הופך לאנימציה). עכשיו, כדי לחזור לעולם האמיתי, הם יעברו הרפתקאות שונות ומשונות בתוך העולמות של פליימוביל וילמדו שהמשפחה היא הדבר החשוב ביותר.
הבעיה המרכזית של הסרט היא היעדר היצירתיות שבו. אין מהלך שלא נצפה מראש ואין רגעי קסם אמיתיים. גם בתחום הדמויות – אין דמות, ראשית או משנית, שבאמת שובה את ליבך. מצד שני, הסרט הוא מיוזיקל, דבר שהיה בשגרה בסרטי אנימציה בעבר, והופך לנדיר יותר ויותר ככל שעוברות השנים. אני חושב שזה מצליח בו זמנית להפוך אותו למיושן יותר אך גם לייחד אותו וחלק מהשירים מאוד חמודים. אני מניח שהם נשמעים אף יותר טוב באנגלית.
לזכותו עומדת גם העובדה שהוא סרט אירופאי. אמנם קופרודוקציה בעלת תקציב גדול מהרגיל לסרט אנימציה אירופאי, ועדיין הסרט נאמן למותג המרכזי שבו ולסיפור, ולא חשוב עד כמה חסר מעוף הוא. אין כאן התחכמויות וקריצות לתרבות הפופ כפי שכמעט כל סרט הוליוודי מנסה לספק. הסרט מספר את סיפורם של שני הילדים בצורה ישירה ומתמקד בדמויות. לכן, בסופו של דבר, הוא מצליח לעמוד כסרט בפני עצמו ולא רק כחיקוי של "סרט לגו". אם כבר, מדובר בגרסה שונה. איטית יותר, מיושנת יותר, אבל לא בהכרח באופן רע.
"פליימוביל: הסרט".
גם בתחום האנימציה קשה שלא להשוות ל"סרט לגו". העיצוב של עולם הלגו היה מושלם. בפליימוביל אין אחידות מלאה בעיצוב למרות שמדובר באותו המשחק, לא משנה באיזה סט מדובר. האם זה יתרון או חסרון? כל אחד יחליט לבד.
בסופו של דבר אני שוב פונה לבדוק מה ילדי חשבו על הסרט, שכן אני לא קהל היעד: איתמר בן ה-11 השתעמם לפרקים. דניאל בן ה-8 נהנה מאוד מאוד והיה שקוע כולו במתרחש. אני חושב שמדובר באחד מסרטי האנימציה היותר חביבים כרגע על המסך.
דירוג: 
פליימוביל: הסרט (צרפת, גרמניה, ארה"ב, 2019)
בימוי: לינו די'סלבו | תסריט: בלייז המינגוואי, גרג ארב, ג'ייסון אורמלנד, לינו די'סלבו | דיבוב: עדי בר לב, סער בדישי | מוסיקה מקורית: הייטור פריירה | צילום: צ'ארלי ראמוס
הפצה: סרטי רד קייפ, החל מה-08.08.2019 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: