למרות כל הבעיות ב"הענק הירוק", מדובר בסרט פעולה מהנה לגמרי. לא נזכור את זה לרעתו של אדוארד נורטון.
כשאדוארד נורטון לוהק לגלם את ברוס באנר, גיבור-העל הכי מיוסר ביקום הענף של מארוול קומיקס, חשתי ניצוצות של גאונות בפרק המחודש של "הענק הירוק". נורטון הוא אחד ממעטי שחקני הדרמה הצעירים שזוכים אצלי להערכה גמורה ועמוקה, גם כשהם עושים תפקידים בינוניים כמו ב"ג'וב האיטלקי". עם "אמריקה איקס" באמתחתו, שם הפגין הופעה מחובטת לבטים מעולה, נורטון היה צריך להיות הנכס הגדול ביותר של מארוול בפרויקט הזה.
כדי לאזן את המשקל הדרמתי עם משקל פעולתי מסחרר, הוחלט לצרף את לואיס לטרייר. לטרייר לא מחזיק ברקורד ארוך בתור במאי, אבל "המשלח 2" שכן ביים, הביא לו הרבה תהילה בתור במאי פעולה מוצלח. עכשיו כשיש שחקן דרמתי ובמאי פעולה, אפשר לעשות סרט מחודש לפספוס מ-2003 של אנג לי.
לפני 5 שנים, אנג לי הבטיח שהענק יעשה לקופות מה שספיידרמן עשה שנה קודם לכן. לי היה שם רותח בהוליווד אחרי הצלחתו של "נמר, דרקון" בקופות באמריקה ובקרב המבקרים. סצינות הלחימה הזריזות של "נמר, דרקון" הצליחו לכבוש את הקהל האמריקאי, והציפיות מ"הענק" היו בשמיים. אנג לי שכח שהוא מתעסק בסרט קומיקס, העמיק מדי בדרמתיות וברגשותיהם של ברוס באנר ואהובתו בטי רוס, וכך מי שבאו לראות סרט פעולה התאכזבו לגלות הרבה איכות ומעט אקשן. מארוול החליטו לנסות מחדש, והציגו תוכנית הבראה: מחליפים במאי, תסריטאי, שחקנים, צלם, עורך מוסיקלי – כל מה שחשוב, מתחדש. ואז: מנסים שוב.
"הענק הירוק", גרסת 2008, לא מתעלמת מהסרט שכבר היה, וטוב שכך. ההתחלה חוסכת מאיתנו ד'זה וו, ומציגה בזריזות את קורות השינוי הגנטי של הבחור הנורמלי ברוס באנר (אדוארד נורטון) למפלץ הירוק הקרוי "הענק" (Hulk באנגלית). ראיתם דבר דומה בהמשכים של ספיידי. ברוס נמצא איפה שהוא רחוק מהבית, מסתתר מהגנרל רוס (וויליאם הארט) שרוצה לנתח אותו למצוא כיצד יוכל להפוך את המודל הירקרק למכונת מלחמה משומנת. הוא מתנסה בעצמו בניסיון למצוא מזור לחיה שבו, אך ללא הצלחה. הגנרל רוס דוחק את ברוס ממחבואו הישר אל בתו, בטי (ליב טיילר), מושא אהבתו הנכזבת, תוך כדי שעם יומרנותו הרבה של הגנרל, הוא יוצר מפלץ מסוכן בהרבה שיוצא משליטה.
היות וברוס באנר הוא ככל הנראה הגיבור המיוסר ביותר ביקום של מארוול, אדוארד נורטון הוא ככל הנראה הליהוק המושלם. את זה כבר ביססנו. אלא שב"ענק הירוק", לברוס יש תפקיד כריזמטי בו בזמן, שבו נורטון כושל חרוצות. נורטון מעולה כל כך בתפקיד הבחור הנחות והמסכן ב"מועדון קרב" הרבה בזכות מי שהוא עצמו. ב"אמריקה איקס" נורטון הופך למסכנצ'יק כזה אחרי החוויות שלו בכלא. כשברוס באנר של נורטון מציג מנהיגות וכריזמטיות גברית מאצ'ואית סטייל, "תנו לי לעשות את זה בעצמי" ו"אני היחיד שמסוגל", קולו החלוש של נורטון לא משכנע. זו סצינה למל גיבסון או ואן דאם, לא לנורטון.
ליב טיילר צחורת העור, שמגלמת את אהובתו הבלתי מושגת של ברוס, עומדת היטב בתפקיד, אבל נטולת כל כימיה עם נורטון. קשה להאמין שכימיה טובה יותר בין נורטון לשחקנית היתה ב"צעיף הצבעוני", שם נורטון ואישתו (נעמי ווטס) היו זרים לחלוטין וכמעט שנאו האחד את השניה לאורך מרבית הסרט. כל הרגעים עם נורטון נראים בכייניים לגמרי (האמת שמצידו) ומשעממים. פשוט חסרי רגש אמיתי. גם הסצינות החמות יותר, פשוט קפואות וכלל לא סקסיות.
בכל אופן, בסופו של דבר – "הענק הירוק" הוא סרט פעולה. לשם כך בדיוק הביאו את לטרייר לביים. בגיזרה הזו, הענק דווקא מוצלח. בכל רגע שאדוארד נורטון הופך ירוק, הסרט תופס תאוצה חסרת מעצורים של יריות, פיצוצים, חבטות אלימות, התעופפויות של חיילים, התגוששויות בין מפלצות – חויה מהנה לחלוטין. הענק של לטרייר גם הרבה יותר קשוח ומאיים מהענק של אנג לי. הדמות הממוחשבת נוצרה במלאכת הדמיה מהשורה הראשונה עם שימת לב רבה לתאורה ולפרטים הקטנים. אפילו הרגשות המוחצנים של מפלץ הענק כלפי בטי רוס משכנעים. וקרב הענקים הוא משך-פעולה חסר מעצורים (הגיוניים לפחות). אתה יודע שאנשים נהנים מסרט כשמשהו חסר-הגיון לחלוטין קורה, כמו הטחת גבר בקיר ממרחק עשרים קילומטרים משאירה את גופו שלם, והקהל נאנח סימולטנית ב"וואו".
דירוג: 
הענק הירוק
ארה"ב, 2008
114 דקות.
הפצה: גלובוס גרופ, החל מה-26.06.2008 בקולנוע
בימוי:
לואיס לטרייר
תסריט:
זאק פן
שחקנים:
אדוארד נורטון
ליב טיילר
וויליאם הארט
טים רות'
זה חתיכת טייפקאסט שאתה עושה פה לנורטון. ממתי הוא מסכן? באמריקה X הוא לא זכור לי כמסכן, חלק גדול מהסרט הוא נאו נאצי קר לב וגלוח ראש (כולל בסצינת פיצוח הגולגולת, הדבר שאני הכי זוכר מהסרט). גם בפייט קלאב הוא לא מסכן, אלא יותר everyman. הסרט היחיד שאני זוכר שריחמתי עליו בו זה השעה ה25.
בכל מקרה, לא ראיתי את הסרט, אבל נורטון מעולם לא הצטייר אצלי כמסכן, וגם אם כן זה לא אומר שהוא לא יכול לעשות דברים אחרים…
אני אנמק, ואחלוק גם על הזיכרונות שלך ברשותך 🙂
חלק קטן מהסרט הוא ניאו-נאצי קר לב, בכלא הוא סתם חי, ואז כשהוא משוחרר אחרי "התקרית המהפכנית", הוא (לדעתי) לגמרי מסכן. לדעתי זו כל הגדולה של התפקיד שלו שם – ההפיכה המוחלטת הזו מהקצה לקצה, בעוד הוא מנסה למנוע מאחיו להפוך לנאצי כמותו.
במועדון קרב, להבדיל מב"אמריקן ביוטי", מודגש שהוא אדם "נחות" (דגש על המרכאות). זה כל היופי והגורם המכריע בהפתעה כש[ספוילר]מגלים שהוא בעצם טיילר.[/ספוילר]
אבל, בסופו של דבר צדקת לחלוטין בענין הבא: שום דבר מכך לא אומר שהוא לא יכול לעשות דברים אחרים. אני אומר שבפן הכריזמטי-מנהיגותי שהיה צריך ב"ענק הירוק", הוא כשל.
חבר'ה – עזבו שטויות
בואו נחזור לנושא העיקרי: איזה סרט אדיר היה הענק הירוק!
אני ראיתי ונהינתי מכל רגע, האחראיים זכרו הפעם כי מדובר בסרט אקשן טהור וקומיקסי (אקס-מן, באטמן) ופשוט נתנו לאקשן לדבר, בניגוד מוחלט לפשע שביצע אנג לי בסרט הקודם.
אז רק אחזור שוב – סרט כיפי ומעולה – לכו לראות!
אני חייב להגיד שאני לא מסכים איתך בשום צורה! זהו לא סרט מוצלח! אם חיפשת סרט מעניין זה לא הסרט בשבילך! אם חיפשת סרט בשביל להעביר את הזמן אז אולי כן… כמות האנשים שמתים שם בשביל הנערה המסכנה שלא נראה כאילו הוא באמת אוהב.. האנימציה שכל כך נראת ממוחשבת ומורידה כל כך הרבה עניין בסרט!
לטעמי אכזבה קשה! היה כאן פוטינציאל לסרט ענק עם אדוארד נוטרון האגדי! שיכל לשחק זאת בצורה מושלמת אם היה פחות חיפוש לרק מכות לא מענינות ולא ראליות אלפי מסוקים מתפוצצים וכדורים שנורו על הענק.
אני חייב להגיד שהחלקים היחדים בהם באמת נהנתי הם ניסון הענק להמנע ומלהשתנות והסוף של הסרט! (זהירות ספוילר) שלאחר שהגנרל נכשל בא אליו איירון מן ומציע עזרה (אם אני זוכר נכון) לאיזה ליגה או למה שיכול להפוך לליגת הצדק מה שנותן רמז לסרט קומיקס משוץף לכל הגיבורים