כשרבין נרצח הייתי בסך הכול בן שנה וחצי. באותו רגע בו התרחש אחד האירועים שזיעזעו את מדינת ישראל ישנתי כמו תינוק, כי למה שילד בן שנה וחצי יידע על דבר שכזה?
לכאורה הדבר הכי מתבקש מאז מצד תעשיית הקולנוע הישראלי היה לעשות סרט על הרצח, מה שהניע את יגאל עמיר לעשות זאת, למה זה קרה. זה לקח המון, אבל באמת המון זמן אבל הנה יש לנו סרט כזה. נכון, היה לנו את 'רבין: יום אחרון' של עמוס גיתאי שמעטים ממש ראו אותו אבל הסרט המסמל את האירוע סוף סוף הגיע. יש מה להראות לתלמידים בבתי ספר ביום הזיכרון לרצח רבין במקור לחפור להם שעתיים.
ואיך הסרט עצמו?
'ימים נוראים' הוא, כפי שכול ההקדמה הארוכה הזאת הסבירה, סרט על השנה וקצת שקדמה לרצח רבין. יגאל עמיר (בגילומו המעולה של יהודה נהרי הלוי) הוא סטודנט למשפטים באוניברסיטת בר אילן המשוכנע שהוא זה שיביא את הצדק למדינת ישראל מפני רבין והסכמי אוסלו. הסרט מתמקד בחייו האישיים, באהבות שלו, ביחסיו עם ההורים שרואים בו כמטורף ועוד ועוד.
וזה לא משעמם לרגע. בבימויו המבריק של ירון זילברמן הסרט הופך, בצורה שקצת הזכירה לי את המיני סדרה 'צ'רנוביל' מתחילת השנה, לפצצת זמן שמתקתקת בהילוך איטי אל עבר סופה המצמרר והידוע מראש. את התחושה הזאת מגבה פסקול מטריד לא פחות וסוף ידוע מראש שהופך כול דבר שמתרחש בסרט למפחיד ולבעל משמעות רבה.
הסרט מתהדר בקאסט משובח הכולל את יהודה נהרי הלוי כיגאל עמיר, את ענת רבניצקי ואמיתי יעיש בן אוזיליו כהוריו, את דניאלה קרטס כנאווה חברה של יגאל עמיר ועוד ועוד. כול אחד ואחד מחברי הקאסט נותן הופעה משובחת וריאליסטית מאוד. כול אחד מהם הוא פיסה בפאזל השלם שהוא הסרט עצמו. את רבין עצמו אגב אין שחקן שמגלם אותו אלא הוא מופיע בתצלומי ארכיון בלבד, מה שמוסיף להצלחת הסרט הכללית.
יותר משהוא סרט חשוב שכול אחד צריך לראות ולהפיק ממנו לקחים, 'ימים נוראים' הוא סרט משובח וראוי שכדאי לכם לראות. נכון שהוא זכה בפרס אופיר בעיקר כדי שהוא יוכל לייצג אותנו באוסקר אבל לפחות הפרס הלך לסרט שהגיע לו בכללי מבחינת איכות.
