"מלפיסנט 2: אדונית הרשע". אנג'לינה ג'ולי.
"מליפיסנט: אדונית הרשע" הוא סרט פנטזיה הממשיך את הסרט הקודם "מליפיסנט" משנת 2014 ובוחן, על רקע התבגרותה של אורורה (היפהפיה הנרדמת), את הקשר שלה ושל הסנדקית שלה, הפיה שופעת כח הקסם, מליפיסנט. התסריטאים מצאו דרך לקדם את העלילה באופן לא מאולץ, דבר שאיננו מובן מאליו. כמו כן, האיכות והמורכבות שבסרט הראשון נשמרות, כך שההמשך מומלץ לצפייה למי שאהב אותו. למרות שלא בלתי אפשרי להבין את הסרט בלי צפייה בקודם, אני יכול רק להניח שההנאה ממנו תפגם. ולמה שלא תצפו בו לפני החדש? הוא אחלה סרט.
שתי הפסקאות הבאות כוללות ספוילרים לסרט הקודם. ראו הוזהרתם.
אורורה (אל פנינג החוזרת לתפקידה) היא מלכת הביצות, בה שוכנים היצורים הקסומים עליהם שומרת בחירוף נפש מליפיסנט (אנג'לינה ג'ולי שגם חוזרת לתפקידה). היא תלויה רגשית בסנדקית שלה, ובכל זאת נהיית עצמאית עם ההתבגרות שלה. סממן נוסף לכך הוא הצעת הנישואין של בן הזוג שלה מזה חמש שנים, הנסיך פיליפ (האריס דיקנסון, שהחליף בתפקיד את ברנטון ת'וויטס, שנאלץ לוותר עקב התנגשות לו"ז) מממלכת אולסטד. האירוסין של השניים מכניסים לחץ למערכת הנוחה והנעימה בה התנהלו העניינים בממלכה הקסומה, כשעולה הציפייה של מפגש בין המשפחה של הנסיך לבין אורורה ומליפיסנט. מליפיסנט עדיין לא בוטחת בבני האדם, בייחוד לנוכח היעלמותם של כמה מהיצורים תחת חסותה, אך אהבתה לבת הסנדקות שלה מוציאה אותה מאיזור הנוחות שלה.
אביו של הנסיך, המלך ג'ון (רוברט לינדסי), מאושר מאיחוד הממלכות והשלום שעתיד לשרור בין שתיהן מעתה, אך אמו, המלכה אינגרית' (מישל פייפר, "אנטמן והצרעה", "אמא!") קצת פחות מרוצה מההכרזה. בכל זאת, היא מתעלה על עצמה ומזמינה את המלכה והסנדקית שלה לארוחה חגיגית להכרות. אל הביקור מצטרף בן הלוויה העורב של הפיה, דיאבל (סם ריילי), שמספק את האתנחתא הקומית (הלא ממש מצחיקה). הקרבה של אורורה אל משפחתה החדשה והאנושית מדגישה את ההבדלים בינה לבין מליפיסנט וגורמת לשתיהן לחוסר בטחון בקשר ביניהן. גילויים חדשים של מליפיסנט על המקורות שלה מעוררים הסתכלות מחודשת על האיזון בין העולם האנושי לעולם הקסם.
"מלפיסנט 2: אדונית הרשע". סאם ריילי, אנג'לינה ג'ולי, אל פאנינג.
תסריטאית הסרט המקורי, לינדה וולברטון שבה לכתוב לסרט זה ביחד עם מספר כותבים נוספים, אך הפעם ניצח על הבימוי יואכים רונינג, שביים את "שודדי הקריביים: נקמתו של סלזאר" לפני שנתיים, וכנראה שמצא חן בעיני המפיקים של דיסני. על אף התסריט הטוב (שחוטא בקלישאות לא מזיקות וחורים קטנים בעלילה), הסרט נוטה לפרקים למריחת יתר של סצינות ללא סיבה אמיתית. סצינות הפעולה היו ארוכות מדי ונראה שההתלהבות מהאפקטים הייתה גדולה יותר מהערך העלילתי שלהם. ברובו רונינג עשה עבודה טובה, כי הסרט שומר על קוהרנטיות ועל הקצב שלו.
"מלפיסנט 2: אדונית הרשע". אנג'לינה ג'ולי.
אנג'לינה ג'ולי מרשימה ביותר. ללא ספק, זוהי לא עבודת המשחק הטובה ביותר שלה, כיוון שלמרות התוכן העשיר יחסית בשביל סרט ילדים (שמסווג כדורש ליווי מבוגרים בשל תכנים אלימים – זה נשמע לכם סותר, אבל זה לא…), בכל זאת צריך לשמור על פשטות הדמויות. פנינג מקסימה ומתוקה, כהרגלה. הפעם התפקיד שלה דרש הפגנת חוזק ועוצמה, והיא עשתה זאת בצורה משכנעת ומעוררת הזדהות. מישל פייפר תמיד מענגת לצפייה, וגם הפעם היא מפגינה את כישורי המשחק המעולים שלה. שילוב של קשיחות, קורבנות, עורמה ופגיעות יוצא ממנה בקלילות מפעימה. שאר השחקנים מהווים תמיכה חיוורת לשלוש השחקניות, אבל זה לא מפריע למהלך התקין של הסרט.
תדירות השימוש באפקטים עולה בהרבה על הסרט הקודם, שגם היה עמוס בהם. כאמור, חלקם מרגישים משומשים יתר על המידה. כלל העיצוב פשוט מדהים. מהתלבושות המשוכללות של המלכה אינגרית' לפשטות של אורורה, מהיער הקסום ועד לארמון הפאר של אולסטד. איפיוני הדמויות באמצעות העיצוב ניכר ויפהפה. אנימצית היצורים מצוינת והשילוב בין הבעות פני השחקניות שמגלמות את הפיות לאנימציה נהדר.
"מלפיסנט 2: אדונית הרשע". אל פאנינג, אנג'לינה ג'ולי.
לעומת סרטים אחרים של דיסני שמהווים חידוש לסרטים המצוירים שלהם, הסרט הראשון החליף את נקודת המבט של הסיפור והציג את המתרחש בצורה שונה למדי. סרט זה שמר על הרוח של הקודם והעמיק את הצלילה לתוך העולם של היפהפיה הנרדמת בליווי מסרים חברתיים.
דירוג: 
מלפיסנט: אדונית הרשע (ארה"ב, 2019)
בימוי: יואכים רונינג | תסריט: מיכה פיצרמן-בלו, נח הרפסטר, לינדה וולברטון | משחק: אנג'לינה ג'ולי, אל פנינג, מישל פייפר, האריס דיקנסון, צ'יווטל אג'יופור | צילום: הנרי ברהאם
הפצה: פורום פילם, החל מה-16.10.2019 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: