"תוכנית הבוקר": הקאמבק של ג'ניפר אניסטון לא מביש
תוכנית הדגל החדשה של אפל TV פלוס, השקעה של 300 מיליון דולר והשמות הכי גדולים בהוליווד - לא עומדת בהייפ שהיא עצמה יצרה, אבל ברגע שמתגברים על הציפיות המוגזמות, מגלים טלנובלת טראש עשויה היטב
במקרה של "תוכנית הבוקר" אפשר להגיד ששם המשחק הוא ציפיות. נקודת הפתיחה היתה גבוהה למדי בעקבות בילד אפ מושקע מטעם אפל, ואז צנחו נוכח הביקורות הפושרות בארה"ב. צפייה בשלושת הפרקים הראשונים שאפל הגישה כמנחה למנויים שלה (את הפרקים הבאים היא תשדר אחת לשבוע) ממקמת את "תוכנית הבוקר" במדף שאליו היא שייכת: מוצר יקר (300 מליון דולר על שתי העונות הראשונות, יותר מ"משחקי הכס", לשם השוואה) ומלוטש היטב, שמתחפש לדרמה עם אמירה עד שנמאס לו והוא חוזר למה שהוא באמת – טלנובלת טראש עשויה היטב. אחרי שתרימו את הקלוש המוכסף תגלו תחתיו חטיף חמאת בוטנים.
העלילה עצמה די סטנדרטית והיא עוקבת אחרי פוליטיקות פנימיות מאחורי הקלעים של תוכנית בוקר פופולרית המשודרת מניו יורק. הסדרה נפתחת עם פיטוריו הפומביים מאוד של מיץ' קסלר (סטיב קארל), מגיש התוכנית, בעקבות שורה של תלונות על יחסי מין שקיים עם הכפופות לו, לא משהו שרשת טלוויזיה יכולה להסכין איתו בעידן ה-#MeToo (תראו, אנחנו עדכניים!). אניסטון היא אלכס לוי, החצי השני שלו בהגשת התוכנית מזה 15 שנה, והיא מקבלת את ההודעה על הפיטורים שעתיים לפני שהיא עולה לשידור. לאניסטון יש צרות משלה להתעסק בהן – הרשת מתמהמהת עם חידוש החוזה שלה מזה זמן מה ועכשיו, כשהפרטנר שלה להגשה - שמבוססת כולה על כימיה בין בעל ואשה טלוויזיוניים - נשר, הכסא שלה בסכנה גדולה אפילו יותר.
עוד ביקורות טלוויזיה:
אם זה לא מספיק, מנהל חטיבת החדשות החדש, קורי אליסון (בילי קרודפ) שהוצנח לתפקיד חסר ניסיון לחלוטין היישר מחטיבת הבידור של הרשת ואוהב להגיד משפטים כמו "עיתונאות זה בעצם בידור", מצניח לכסא שלצידה כתבת שטח צעירה למראה מווירג'יניה, בראדלי ג'קסון (ווית'רספון), כדי להכניס דם חדש למערכת ולנצל את המשבר כדי להעלות את הרייטינג של התוכנית. ג'קסון מגיעה לסדרה עם מוניטין מעט מפוקפק של בחורה עם פתיל מאוד קצר (היא אמרה פאק בטלוויזיה! פעמיים!) ואידיאולוגי, אם כי לא ברור מהי האידיאולוגיה הזאת בדיוק. לוי ובראדלי יגישו את התוכנית יחד בעוד קסלר ייבב ברקע מדי פעם על כך שהממזרים שינו את הכללים ואף אחד לא שלח לו את הממו.
"תוכנית הבוקר" נראית כאילו אפל קיבלו החלטה שהם רוצים לבזבז את כל הכסף שהרוויחו ממחשבי מק ומאייפונים על סדרות טלוויזיה, ואז שאלו את עצמם מה סטיב ג'ובס היה עושה? בהתאמה, הם גנבו קצת מכל דבר ויצרו מוצר שהוא מסונטז לפי הספר. קריצה הגונה לאקטואליה עם #MeToo, כמה כוכבים גדולים שאי אפשר לעמוד בפניהם, קצת ארון סורקיניזם ואחורי הקלעים של תוכנית טלוויזיה, קצת נאומים על אידיאולוגיה, קצת מוזיקה של האיש שעשה את זה עד היום בעיקר עם הקולנוע של האחים כהן והרבה מאוד אמריקה.
כראוי למאש אפ, שום דבר לא ברור מ"תוכנית הבוקר". כן, כולם לוקחים את עצמם מאוד ברצינות וזועמים, מאוד זועמים, אבל הסדרה לא מצליחה באמת להגיד שום דבר קוהרנטי על מגוון הנושאים שהיא מבקשת לעסוק בהם – מהפכת #MeToo (אתם בעד או נגד?), הצצה לבועה האגוצנטרית של כוכבי טלוויזיה, והמהפך שעוברת העיתונות בעידן האינטרנט. לרגעים היא צינית ומנסה לאחות קרעי אמירה ולרגעים היא חסרת מודעות עצמית לחלוטין. מה נשאר? מאבקי הכוחות מאחורי הקלעים והנחמה בידיעה שג'ניפר אניסטון היתה עלולה ליפול לקאמבק הרבה יותר מביש, דיינו.
