דוקטור סליפ ביקורת סרט

לפני כמעט ארבעים שנה עלה לאקרנים הסרט האלמותי "הניצוץ" בבימויו של סטנלי קובריק, מגדולי הבמאים בכל הזמנים. הסרט היה מבוסס על רב מכר בעל אותו שם של סופר האימה, סטיבן קינג. הסרט תיאר את אובדן שפיותו של סופר בשם ג'ק טורנס (ג'ק ניקולסון, באחד מתפקידיו הידועים ביותר) השוהה עם רעייתו ונדי (שלי דובאל), ובנם דני (דני לויד), במלון מבודד לתקופת החורף. קובריק, שנשען על הסוגה הגותית, לא אימץ לחלוטין את חוקי הז'אנר ואפשר לעצמו דרור: האירועים מתרחשים ברובם באור מלא, ואין כמעט סצנות הפחדה טיפוסיות. הוא גם לא דבק בהתפתחויות העלילתיות של הספר, דבר שקומם עליו את קינג עצמו. בתחילה הביקורות לא אהבו את הסרט. אך עם הזמן, הקהל והמבקרים הבינו שמדובר בפנינה קולנועית והסרט נחשב לקלאסיקה. אפילו אנשים שלא צפו בסרט יזהו תמונות שהפכו אייקוניות כמו ניקולסון נצמד עם חיוך מטורף מעבר לחריץ דלת ששבר עם גרזן, צמד התאומות, דני הילד על האופניים במסדרון ועוד.קובריק יצר סצנות מוקפדות ואסתטיות, שיש בהן רמזים פסיכולוגיים ורבדים היסטוריים וחברתיים מתוחכמים, שלא בהכרח מבינים בצפייה הראשונה בסרט. באמצעות יופי וסדר שניכרים בכל פריים, קובריק מצליח להדגיש ולהבליט את הכיעור, העיוות והאכזריות הבסיסית שמסתתרת בכל אדם, שעלולה לפרוץ בכל רגע. ב"ניצוץ", למדו הצופים שהילד דני טורנס ניחן בסגולה על טבעית המכונה "ניצוץ", המאפשרת לו לראות אירועים מהעבר ומהעתיד וגם ליצור קשר טלפתי עם אנשים אחרים בעלי תכונה זהה. כשרונו המיוחד של דני בא לידי ביטוי באמצעות חברו הדמיוני, טוני, שלטענתו שוכן בתוך פיו. דני לויד, שגילם את דני, פרש ממשחק בגיל מוקדם וכיום הוא עובד כפרופסור לביולוגיה. הוא סוגר מעגל כשהוא משתתף בד"ר סליפ בתפקיד קטן וחביב של צופה במשחק בייסבול. הסרט החדש, שמבוסס על רומן אימה חדש יחסית של סטיבן קינג, הופקד בידי במאי ותסריטאי סרטי וסדרות האימה מייק פלנגאן, כוכב עולה בז'אנר, שסרט הפריצה שלו, "השער" סיפק חוויה קולנועית מפתיעה. הוא גם ביים את הסרט המשובח "המשחקים של ג'ראלד" המבוסס גם הוא על ספרו של סטיבן קינג, שהופץ בנטפליקס לפני כשנתיים, ויצר את הסדרה המרגשת והמפחידה "מי מתגורר בבית היל?" שעונתה הראשונה שודרה בנטפליקס בשנה שעברה. מעיבודי הספרים הקודמים של הבמאי ניתן להבין שהוא, לעומת קובריק, בדרך כלל מקפיד לשמור על המרכיבים המרכזיים מהיצירות המקוריות. העלאת הסיפור החדש על המסך היוותה אתגר עבור פלנגאן, במיוחד עם עיניו הבוחנות של קינג. יחד עם זאת הסרט החדש צריך היה בבירור להתייחס בכבוד ליצירה המוכרת של קובריק, למרות הסלידה של קינג ממנה.בשונה מ"הניצוץ", שהתמקד במשפחה קטנה אחת, במלון אחד, בחורף אחד – הסרט החדש הוא הרפתקה המשתרעת על פני כמה מדינות, נעה בין שנים שונות ומשלבת בה דמויות רבות. העלילה הפורחת ב"דוקטור סליפ" צומחת מהזרעים שנשתלו לפני ארבעה עשורים. העלילה מתמקדת בדן (דני) טורנס המבוגר, בגילומו של השחקן הרב-גוני יואן מקגרגור ("טריינספוטינג"). דן טורנס נאבק בטראומות ילדותו ובאלכוהוליזם, הוא לא התאושש ממה שקרה במלון ההוא. כמו בעיבודים הגדולים האחרים של סטיבן קינג, גם כאן ברור שמי שחווה טראומת ילדות – לא יגדל להיות בדיוק אזרח פעיל ומצטיין. דן הוא בליין נהנתן ונע בין שתייה לסטוץ, אך הוא תשוש ועצוב. בסופו של דבר, דן מתקבל לעבודה בהוספיס, בו הוא מוצא את עצמו משתמש בטלפתיה שלו כדי להרגיע את הגוססים, שם אחד המטופלים מכנה אותו בשם דוקטור סליפ. בעת שהוא עוזר להם למצוא שלווה, כך הוא מוצא מעט שלווה בעצמו, ובאותם רגעים גם הצופים מרגישים את השלווה הזו, שמועברת נהדר. התחושה הזו לא נמשכת הרבה זמן, כשכת של בעלי ניצוץ אכזריים, מעין ערפדים, הנודדת בארה"ב מאתרת את קורבנותיה וניזונה מכוח הניצוץ הקסום והפחד העולה מהם. מנהיגת החבורה היא רוז (רבקה פרגוסון, "משימה בלתי אפשרית"), מכשפה בעלת קסם מפתה ונחישות בלתי מתפשרת להשיג כל מה שתחפוץ בו. למרות היותם חבורת רוצחים מאיימים, את רוב הסצנות הם מבלים כשהם יושבים סביב מדורות ומתלוננים בפולניות. ההפרדה בין הטובים לרעים בסרט ברורה מדי באופן ילדותי ומאכזב, אך המורכבות הקיימת והמתפתחת בדמות של רוז מצליחה להשכיח זאת. דן פוגש את אברה (קילייה קורן) נערה אמיצה עם ניצוץ משלה, והם מגלים שהם חולקים את אותו כוח מסתורי שמאפשר להם לחוות את עולם הרוחות. כוח הניצוץ של אברה חזק מספיק בכדי לעורר את המכ"ם הרעב של רוז. אברה מבקשת עזרה מדן להתמודד מול רוז. כדי לעשות זאת הוא מוכרח להתמודד עם השדים מהעבר. יש לציין שישנה כימיה מצויינת בין יואן מקגרגור הותיק וקילייה קורן הצעירה.הסרט, בדומה לקודמו, הוא מתוחכם ולא מספיק מפחיד לצופים שמחפשים הפחדות זולות, מעבר לכמה סצנות מזעזעות כמו זו שמתחילה בחטיפה של ילד. פלנגאן מתעלם בטוב טעם מריגושים זולים ועודף של הבהלות. הסרט יכול להרגיש לרגעים כמו פנטזיית גיבורי על ובסצנות מסוימות כמו דרמה פסיכולוגית שחוקרת את נושא המוות. צופים שמסוגלים לקבל זאת יאהבו את הסרט, שניתן להבין את רובו גם אם לא זוכרים את "הניצוץ" לפרטי פרטים. לקראת הסוף אפשר לקבל את הרושם שפלנגאן חוזר וסוגד לפולחן הקובריקי. למרות שהוא נכנס לשחק בארגז החול של קובריק, הוא משלב שם שחזורי רעיונות מהספר המקורי שהבמאי הקודם לא היה מאמץ בהבנה. שיחה בין דן לברמן מסוים (הנרי תומאס, הילד אליוט מ"אי.טי. - חבר מכוכב אחר" והאב מ"מי מתגורר בבית היל"), היא רק אחת מהמחוות שנועדו לכבד את הכוונה המקורית של קינג לסיפור משפחת טורנס.בהשוואה ל"ניצוץ", הסרט הזה פשוט למדי ולא מחדש דבר במרחב הקולנועי, אך יש בו הברקות, הוא מהנה ומתחבר לעלילה המקורית. במובנים מסוימים הוא גם ה"דוקטור סליפ" של קינג, שנותן לו שלווה בכך שהוא מטפל לו בטראומת הקובריק, תוך שילוב בין דימויי הבמאי הקודם וגישתו של קינג. מי שצפה בסרט הקודם יוכל ליהנות מהסרט כפליים. אם "דוקטור סליפ" יצליח בקופות, זה עשוי להוביל לסרטי המשך, ואם גם הם ישמרו על המתח והאינטליגנציה שקיימת בסרט העל טבעי הזה, זה יהיה מסעיר.

אות משמיים: הסימן הראשון The First Omen חדש 2024

טהורה Immaculate חדש 2024

חמישה לילות אצל פרדי Five Nights at Freddy's 2023

מגרש השדים: המאמינים The Exorcist Believer 2023

הנזירה 2 The Nun 2 2023

אימה במצולות 2: התהום Meg 2 The Trench 2023

נגעת נרצחת Talk to Me 2023

להעיר את השד Evil Dead Rise 2023

צעקה 6 Scream VI 2023

מייגן M3GAN 2023