"סיפור נישואים", שכתב וביים נואה ("נוח") באומבך, אינו השם הנכון לסרט והוא אפילו מטעה כי הוא לא על נישואים וגם לא לגמרי על סיום נישואים, מה שהיה עדיף. הסרט של נטפליקס, שמוקרן בבתי הקולנוע לפני שיגיע למכשיר הביתי של המנויים, כמו "רומא" בשנה שעברה ו"האירי" של מרטין סקורסיזה, ארוך מדי וצריך היה להיות ממוקד יותר.
ניקול (סקרלט ג'והנסון) היא שחקנית בקבוצת התאטרון של הבמאי-ובעלה צ'רלי (אדם דרייבר בסרט רביעי של באומבך, הוא אדם בסדרה "בנות", סרטי "מלחמת הכוכבים" החדשים). הם מתגוררים בברוקלין ומגדלים את בנם בן ה-8. כשהם עומדים להיפרד היא נוסעת עם בנם ללוס אנג'לס כדי לצלם פיילוט לסדרה. שם הם מתגוררים אצל אמה (ג'ולי הגרטי, "טיסה נעימה"), שחקנית לשעבר, וניקול פותחת בהליכי גירושים.
יש מקרים שבהם אי אפשר שלא להתייחס לביוגרפיה של יוצר הסרט. במקרה הזה מדובר בבעל לשעבר של השחקנית ג'ניפר ג'ייסון לי ("דרושה שותפה רווקה", "שמונת השנואים"), והוא בן הזוג של השחקנית-במאית גרטה גרוויג (ששיחקה בסרטו "גרינברג" עם בן סטילר, וכתבה וביימה את "ליידי בירד"). סרטי הדרמה הקודמים שלו לא זכו להצלחה גדולה, ביניהם "כשנהיה צעירים" עם סטילר ו"חיים בין השורות" שעליו היה מועמד לאוסקר.
הקטעים עם קבוצת התאטרון בניו יורק, שבשלב מסוים משמשת כמקהלה יוונית, ובאולפן בהוליווד סובלים מתחושת חקיינות וחוסר אותנטיות.
ריי ליוטה ("החבר'ה הטובים") ולורה דרן ("פארק היורה", "שקרים קטנים גדולים") טובים כעורכי דין לענייני גירושים מבריקים, יקרנים, קשוחים וחדים. ולה יש משפט נהדר כשניקול רק באה לפגוש אותה במשרדהּ.
לבאומבך ללא ספק היה מאבק משפטי שנכווה ממנו. ברוב הקטעים הממושכים עם עורכי הדין רציתי שיחזרו לזוג בתהליכי הפרידה. מה גם שנמאס ושחוק כל ענייני השימוש במילים ובתקריות הנוגעות לילד נגד הצד השני בדיונים משפטיים (זה עבד ב"קרמר נגד קרמר" המעולה בן ה-40; וזה הדבר היחיד שדומה בין שני הסרטים שקראתי איפשהו שהסרט מזכיר).
ראויים לציון שני קטעים מעולים: חילופי דברים בין ניקול לצ'רלי בדירה שלו (נכנס מיד לסיכום השנה שלי שיתפרסם בסוף דצמבר) וביקור מתואם של נציגת בית המשפט בביתו, שהיתה יכולה להיות חברה טובה של לוסי (קימי רוברטסון), המזכירה של השריף ב"טווין פיקס", ושל ג'קי (ירדלי סמית', הקול של ליסה סימפסון) ב"הכי טוב שיש".
באומבך נוהג לכתוב על כותבים. עדיף, במקרה הזה, שהיה נמנע מהמקצועות הקולנועיים השחוקים האלה, בעיקר כי הם לא ממש תורמים לסיפור.
חלקים גדולים מהמחצית הראשונה של הסרט הרגישו כמו לקוחים-מושפעים מאוד מסרטים של וודי אלן, לא רק בצורת המשחק של ג'והנסון (שכיכבה בעשור הקודם בשלושה סרטים שלו) ובליהוק שלושה שחקנים נוספים ששיחקו בסרטים של של אלן (וואלס שון, הגרטי ואלן אלדה) אלא גם במקצועות של הדמויות הראשיות (במאי תאטרון ושחקנית שאמה שחקנית), ניו יורק מול לוס אנג'לס, טייקים ארוכים ובסגנון הצילום (דמויות יוצאות מהפריים וממשיכות לדבר, ואז חוזרות לפריים; אלן לא המציא את זה אך השתמש בזה הרבה). אלן הושפע רבות מסרטיו של אינגמר ברגמן, שגם מוזכר בסרט זה עם כותרת של כתבה בעיתון על צ'רלי: "תמונות מחיי נישואין" כשם סרטו של ברגמן על זוג נשוי.
אצל אלן יש פרידות וגירושים בסרטים רבים אבל מעולם לא התעסק בצד המשפטי של זה.
במקום להתמקד בהליך המשפטי היה יותר מעניין ומספק לראות את ההתמודדות של בני הזוג עם התהליך הכואב, העצוב, ההשלמה, יחד עם הדמויות המעניינות שכבר יש כאן: אמה, אחותה, וגם הבן המעצבן שלהם הנרי.
כל השחקנים, מלבד הילד, נהדרים, כולל אלה בתפקידים הקטנים יותר: אלדה הוותיק (הסדרה "מאש", "הטייס"), מריט ויבר ("האחות ג'קי", "בלתי ייאמן") כאחות של ניקול. צפויה לסרט הצלחה רבה באוסקר, עם מועמדויות על משחק -יתכן שבכל ארבע הקטגוריות- ואולי אף לבימוי ולסרט, עם סיכוי גבוה לזכייה על התסריט.
דירוג:
סיפור נישואים (ארה"ב, 2019)
בימוי: נוח באומבך | תסריט: נוח באומבך | משחק: סקרלט ג'והנסון, אדם דרייבר, לורה דרן, אלן אלדה, ריי ליוטה, מריט וויבר | מוסיקה מקורית: רנדי יומן | צילום: רובי ריאן
הפצה: נטפליקס, החל מה-28.11.2019 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: