"סיפור נישואים": נטפליקס עולה לליגה של הגדולים, הפעם באמת

אדם דרייבר וסקרלט ג'והנסון מגישים הופעות חשופות ונפלאות ב"סיפור נישואים" (עכשיו גם בנטפליקס), שיכול לגרוף שלל מועמדויות לאוסקר

28 בנובמבר 2019

זה מתחיל כמו סיפור על זוגיות מופלאה של שני אנשים מקסימים שמאוד אוהבים זה את זה. אבל אחרי כמה דקות מתברר שהמונטאז' של הרגעים היפים הוא משהו שיועץ הגירושים שלהם ביקש מהם להכין לקראת הפגישה. ואז הסרט הזה נעשה נורא נורא עצוב.

מתוך האושר קשה לדמיין את השבר, עד שניקול (סקרלט ג'והנסון) מציגה בפני עורכת דין זווית אחרת על חיי הנישואים, שמנקודת מבטה היו הרבה פחות מספקים מכפי שנראה קודם לכן. כי צ'רלי (אדם דרייבר), במאי תיאטרון נדיב לב שגורם גם למתלמד הזמני להרגיש כאילו הוא חלק ממשפחה גדולה, הוא יותר אנוכי מכפי שהוא עצמו מוכן להודות. מרוכז ברצונותיו ובאמנות שלו, הוא אינו מבחין בצרכים של זוגתו. כשנפגשו לראשונה היא הייתה בדרך להיות כוכבת קולנוע, קריירה שאותה השאירה מאחור כשהצטרפה לקבוצת התיאטרון שלו. כשניקול אומרת לבעלה והבמאי שלה שהיא מתקשה לבכות על הבמה, ורגע אחרי כן היא בוכה בסתר, זה רגע כואב שמספק תובנה לגבי חוסר האיזון ביחסיהם, כמו גם הנטייה החסכנית שלו לכבות את האור כשהוא יוצא מהחדר.

מתוך "סיפור נישואים"
מתוך "סיפור נישואים"

משום שהתיאטרון מרוכז בניו יורק, ואולפני הקולנוע והטלוויזיה נמצאים בלוס אנג'לס, הסרט הופך לדרמה על המרחק הפיזי והמטאפורי בין שתי הערים, ומה שהן מייצגות בתרבות האמריקאית (מתח כזה עוצב גם ב"הרומן שלי עם אנני" של וודי אלן, אם כי הוא העדיף באופן ברור את העיר המזרחית). בתווך נמצא הילד הנרי, עדיין לא בן עשר ומתקשה בקריאה, ולכן אף שצ'רלי וניקול הבטיחו זה לזה פרידה ידידותית, אף אחד אינו מוכן לוותר.

באחת הסצנות המצלמה חולפת על פני תצלום ממוסגר של כתבה על השניים כשעוד היו נהדרים ביחד. כותרת הכתבה, "תמונות מחיי נישואין", שולחת אותנו לסדרת הטלוויזיה של אינגמר ברגמן מ-1973, שגרסתה הקולנועית המקוצרת הפכה למעין אבן בוחן של כל הסרטים על חיי נישואים והתפרקותם. הומאז'ים שכאלה לעיתים מגחיכים את השאפתנות של היוצרים, אך לא הפעם. כוחו העיקרי של "סיפור נישואים" הוא בכך שהוא מייצג באופן כן ומלא אמפתיה את שני גיבוריו הנבונים והרגישים. גם בשיאו של הקונפליקט, שהולך ונעשה יותר ויותר מכוער, צצים ביניהם רגעים של רוך והבנה שמזכירים להם ולנו מה היה ביניהם.

נוח באומבך הוא אחד הקולנוענים היותר מעניינים שפועלים באמריקה מזה שני עשורים, אך הוא עדיין לא זכה להערכת האקדמיה האמריקאית לקולנוע, וגם לא לדף ויקיפדיה בעברית. כל זה עומד להשתנות עם "סיפור נישואים", סרטו השלם ביותר, והשני שיצר עבור נטפליקס אחרי "סיפורי מאירוביץ'" הנהדר גם הוא. באומבך כתב כאן דמויות נבונות ומדויקות, סיטואציות דרמתיות עשירות ודיאלוגים מחודדים ועתירי אבחנה, שעם היותם תיאטרליים במידה הם מצליחים להישמע טבעיים בפיהם של השחקנים המחוננים. גם כשהסרט מצחיק אותנו, והוא עושה זאת לעיתים קרובות, על הכל שורה עצבות עמוקה. צפיתי בו דרך דוק של דמעות.

זה שיתוף הפעולה השלישי של באומבך עם אדם דרייבר, אחרי "פרנסס הא" ו"כשנהיה צעירים", והפעם השניים הולכים לסדר זה לזה מועמדויות לאוסקר. דרייבר וג'והנסון מגישים הופעות חשופות ונוגעות מאוד ללב, ושניהם נפלאים עד מאוד. לורה דרן, מבריקה כתמיד בתפקיד עורכת הדין של ניקול, זכתה לשאת נאום שמשווה את הגבר לאלוהים, אבל לא במובן שהגברים חושבים. זה אחד הרגעים הזכורים בסרט, ואני מהמרת שגם היא תזכה במועמדות. אלן אלדה הוותיק נהדר גם הוא בתפקיד עורך הדין היריב, שמתחיל לספר בדיחה שהוא אינו זוכה להשלים. יש בסרט רק נבל אחד – עורך דין דורסני בגילומו המשובח של ריי ליוטה, שמביא לתפקיד מה שלמד בסרטי הגנגסטרים שאיתם הוא מזוהה.

בשלב מסוים "סיפור נישואים" כמעט הופך למחזמר, כשניקול בלוס אנג'לס וצ'רלי בניו יורק שרים שירים בטעמים שונים מתוך "קומפני" של סטיבן סונדהיים. אלה שתי סצנות מרגשות במיוחד, שמחדדות את שליטתו המלאה של באומבך באמנות שלו. "סיפור נישואים" הוא סרט וירטואוזי שנחווה כחתיכת חיים כואבת.

"סיפור נישואים" מוקרן בבתי הקולנוע ויגיע לנטפליקס ב־6.12

ציון: 5/5
סרט על: התפרקות נישואיהם של במאי תיאטרון ואשתו השחקנית
ללכת? כן, כן, כן. סרט יפהפה, מבדר מאוד, ועצוב נורא

Marriage Story בימוי: נוח באומבך. עם אדם דרייבר, סקרלט ג'והנסון, לורה דרן, אלן אלדה, ריי ליוטה, ג'ולי הגרטי. ארה"ב 2019, 136 דק'