מהיר ועצבני 2
"הענק הירוק", הניסיון השני לעבד לקולנוע את דמותו של גיבור הקומיקס הפופולרי, מסתפק בלהיות סרט פעולה אפקטיבי, לטוב ולרע מטרה זו מושגת
מאז הפיכתם של סרטי הקיץ לגן שעשועים המיועד לילדים בני כל הגילאים, הפכו גיבורי העל של הקומיקס האמריקאי למותגי העל המניעים את תעשיית הקולנוע. בעידן של תאגידי בידור המהמרים במאות מיליוני דולרים בכל הפקת סרט קיץ, אין דבר טוב מדמויות שהפופולאריות שלהם הוכחה במהלך עשרות שנים – בחוברות קומיקס, סדרות טלוויזיה וסדרות אנימציה.
לכל אחת מדמויות אלו יש מאגר עצום של עלילות, יריבים ותפיסות סגנוניות שממנו ניתן לדלות את החומרים לסרט הבא בסדרה. ההשקות של מותגי העל בדרך כלל עובדות, אבל גם כאשר ניסיון ההשקה כושל, הויתור על מותג פוטנציאלי אינו עולה על הדעת במונחים כלכליים.
בשנת 2003 ביים אנג לי את "הענק", העיבוד הקולנועי הראשון לדמותו של ה- האלק (Hulk) אחד מגיבורי העל הפופולאריים ביותר. לי, שזכה להערכה עצומה לאחר "נמר דרקון", ניסה לחדור לשורשיה הפסיכולוגיים של הדמות ולהתכתב עם הדפוסים הסגנונים של הפאנלים המאפיינים את חוברות הקומיקס. השילוב בין דרמה גדושת סימבוליזם פסיכולוגי (בשיאו של הסרט מתעמת ההאלק עם גילום מפלצתי של דמות אביו), וסגנון בימוי מתוחכם ומוחצן, הפכו את "הענק" לניסוי מרתק ולכישלון מסחרי מהדהד.
שדרוג המותג
5 שנים מאוחר יותר, "הענק הירוק" אינו סרט המשך ל-"ענק" אלא ניסיון שני להשיק את המותג תוך יישום הלקחים שנלמדו. אנג לי הוחלף בלואיס לטריאר במאי סרטי אקשן צרפתי (סרטי "טרנספורטר"). וצוות שחקני "הענק" הוחלף באד נורטון, שמגלם את המדען ברוס באנר שגופו ספג את קרינת הגמא הגורלית, ליב טיילר, שמגלמת את אהובתו המדענית, ו-ויליאם הארט כגנרל רוס, אביה של בטי, ואויבו המושבע של באנר/האלק.
נורטון וטיילר, מפלצת ומדענית, מאוהבים
בעוד הסרט הראשון התמקד במערכות יחסים בצילם של אירועים רגשיים טראומטיים, כאן הדפוסים הפסיכולוגיים פשוטים יותר ובעיקר משניים. נורטון, ששכתב חלק ניכר מהתסריט, רצה לפתח היבטים אלו לסרט שאורכו היה, משמעותית, רב יותר (יש רינונים על מעל שעה של סצינות שלא נכנסו לסרט הנוכחי). העימות הבלתי נמנע בין נורטון למנהלים של מארוול, חברת הקומיקס ומפיקת הסרט, הסתיים בדחיית הגרסא של נורטון וביצירת סרט קצר יותר שהרמזים על אפשרות פיתוחו זרועים לכל אורכו.
הדגש של "הענק הירוק" הוא על האטרקציה המרכזית: יכולתו האינסופית של ההאלק לזרוע הרס. ב"ענק" נומקו התפרצויות הזעם בטראומות הילדות של באנר. ב"ענק הירוק" המניעים פשוטים הרבה יותר – באנר או בטי אהובתו נמצאים בסכנה. בהתאם לכך המבנה העלילתי של הסרט הוא פשוט ביותר - שלוש סצנות אקשן המתפתחות בטור הנדסי מבחינת אורכן ומידת ההרס המוצגת בהן. הייצוג הוויזואלי של הדמות ככוח הרס התפתח משמעותית מהסרט הראשון. לצופים שהנאתם מהסרטים מתבססת רק על מימד זה, מובטח סיפוק מלא.
הענק זורע הרס
האויב הנוכחי של ה-האלק אינו קרוב משפחה, אלא אחד מהאויבים המפורסמים של חוברות הקומיקס. אמיל בלונסקי (טים רות'), חייל קומנדו בריטי בעל כישורי-על המסייע לגנרל רוס לתפוס את המפלצת הירוקה. תאוותו של בלונסקי להכרעת היריב יוצא הדופן, תאווה שלא ניתן לה כל הסבר מתקבל על הדעת בסרט, תהפוך את גופו לעיסת שרירים מפלצתית המוכרת לקוראי הקומיקס כ- Abomination (השיקוץ). העימות בין באנר לבלונסקי אינו בעל אופי אישי עמוק אלא מהווה ביטוי לעימות סמלי בסיסי באפיונן של הדמויות. באנר הופך למפלצת בעל כורחו, ובלונסקי חותר להפוך למפלצת בכדי להשיג עליונות מוחלטת. כאן זה מתחיל וכאן זה נגמר.
העולם של מארוול
חברת מארוול שהפכה לאחרונה לבית הפקות לסרטים המתבססים על דמויותיה (הסרט הראשון היה "איירון מן", העיבוד המוצלח שיצא רק לפני שבועות ספורים), יודעת כיצד לקרוץ לקוראי הקומיקס. שוב חוזר לו המנהג המעט מייגע של הופעות האורח המתרחבות של סטן לי (יוצר הדמות) ושל לו פרינגו (ההאלק של סדרת הטלוויזיה שהיוותה מקור השראה ברור לסרט הנוכחי).
חוזרת גם בניית התשתית לסרט הבא בסדרה (טים בלייק נלסון, בתפקיד ד"ר סמואל סטרנס הוא התשתית ל"מנהיג", אחד מאויביו המרכזיים של ההאלק). מקור ההנאה הפוטנציאלי הגדול ביותר
שעליו רומז הסרט נובע מהיצירה ההדרגתית של "העולם של מארוול", עולם שבו דמויות הגיבורים פועלות במקביל ומכירות האחת את השניה, עולם שנושא הבטחה לשיתופי פעולה עתידיים בין גיבורי על ולתגמולים כספיים אגדתיים לחברת מארוול. היה לכך רמז בסוף "אירון מן" ורמז נוסף מופיע גם בסצנה האחרונה של סרט זה.
למרות ש"הענק הירוק" מציג זיקה ישירה לרוח הקומיקס בעיית היסוד של עיבוד הדמות לא נפתרת. בסופו של דבר זה עדיין ענק ירוק, יצור חזק אבל מוגבל מנטאלית. מה שעובד היטב עבור קוראי הקומיקס ועבור חתך של הצופים לא עובד בדרך מספקת כמוצר בידורי שיכול גם להכיל צדדים מתוחכמים יותר ומספקים יותר מבחינה רגשית (בדומה לאירוניה והשנינות של אירון מן ולמימד הרומנטי בספיידר מן). כשלושה שבועות לאחר עלייתו של "הענק הירוק" בארה"ב הוא הכניס פחות כסף מהרווחים של "הענק" בתקופה המקבילה. האם אנו צפויים ל"הענק הירוק 3"?
