'המתים יכולים לדבר!' מכריזים בקול רם הקרדיטים הצהובים המסורתיים שעולים למעלה לעבר החלל בתחילת 'עלייתו של סקיווקר', הפרק התשיעי והאחרון (?) בסאגת סקיווקר. רגע לפני שאתם חושבים שאולי נכנסים בטעות ל'המתים אינם מתים' של ג'ים ג'רמוש מתבררת שאר העלילה של הסרט: הקיסר פלפטין, שמת ב'שובו של הג'דיי'? מסתבר שהוא לא באמת מת אלא הוא חי, בריא, נושם ובשמחה יעזור לקיילו רן ולמסדר שלו לשלוט בגלקסיה. על ריי, פו, פין ושאר חבריה להתאחד יחד עם חבריהם ולהילחם על גורל הגלקסיה בפעם האחרונה לחלוטין. איזה מתח!
ל'עלייתו של סקייווקר' באתי עם ציפיות מאוד נמוכות עקב אינספור הקטילות שהוא קיבל באינטרנט. ובכן, מעריצי סטאר וורס שעוד לא ראו את הסרט (הייתכן?), אתם יכולים להירגע. לא, לא מדובר בסרט טוב מאוד. למעשה זה הסרט הכי חלש בטרילוגיה החדשה של 'מלחמת הכוכבים'. אבל הוא רוב הזמן מבדר, כיפי ומספק סיום סביר פלוס לסאגה בת 42 השנים.
לסרט יש לא מעט בעיות. הדיאלוגים לא משהו בכלל. נכון, אני לא מצפה מסרט של 'מלחמת הכוכבים' שיהיה כתוב כמו סרט של סורקין אבל הפעם זה משום מה הפריע לי. הקיסר פלפטין נשמע כמו דמות של נבל מהפאוור ריינג'רס וגם המהלומות המילוליות בין ריי לקיילו רן הם לא משהו מלהיב יותר מדי. בימוי השחקנים בסרט חלש מאוד: אוסקר אייזיק, ג'ון בויוגה ואדם דרייבר נותנים בסרט הזה את ההופעות הכי חלשות בקריירה שלהם. הם פשוט בוהים באוויר ומדקלמים דיאלוגים על כוח ומלחמה. היחידה שיוצאת מכול זה בזול זאת דייזי רידלי המקסימה כריי שמצליחה להציל קצת את הדמות שלה מהתסריט המוגבל למדי של הסרט ונותנת סיבות להיות בעדה לאורך כול 'עלייתו של סקייווקר'.
אבל אם מתעלמים מכול זה אפשר להפיק קצת הנאה מהסרט. האקשן לא רע בכלל רוב הזמן, האפקטים מרשימים, היצורים האינטרגלקטיים שמאכלסים את הסרט חמודים נורא ו-R2D2 ו-C3PO הם עדיין הצמד הכי מגניב שיש ברחבי הגלקסיה.
הדבר הכי טוב שאני יכול להגיד על 'עלייתו של סקיווקר', מלבד היותו לא מה שהקטילות גרמו לכם לחשוב, זה שהוא עשרות מונים יותר טוב מטרילוגיית הפריקוולים המזעזעים. מדובר בסך הכול בסרט מבדר למדי לראות בימים קרים אלו שהשיוך ל'מלחמת הכוכבים' גורם לאנשים להתייחס אליו באומציות קשות מדי. אני די נהנתי האמת.
