בשנים האחרונות אנחנו נתונים תחת הפצצה של סרטים על רשויות הביטחון הישראליות. "המלאך", "מבצע פינאלה", "אתר הצלילה בים האדם", "המרגל", "המוסד", "המורה לאנגלית" ואחרים הפכו את המסורת הזו לריטואל כמעט חודשי. עכשיו, מצטרף לחבורה גם "עכביש ברשת" של ערן ריקליס, מי שבין השאר ביים לפני שנתיים מותחן ריגול נוסף, "מסתור" שמו.
ריקליס, שפעיל מאז שנות השמונים, פרץ בזירה הבינלאומית לפני כעשור וחצי, בעיקר בזכות "עץ לימון", סרט על הסכסוך שזכה להצלחה רבה בארצות הברית ובאירופה. מאז, הוא מתמחה בהפקת קו-פרודוקציות בינלאומיות, יקרות למדי במושגים מקומיים ועתירות כוכבים בעלי שם (יחסית) העוסקת באזורנו. נוסף ל"מסתור" שכבר הוזכר, הוא ביים את "פלייאוף" עם דני יוסטון כרלף קליין ואת "זייתון" עם סטיבן דורף כטייס הנופל בשבי במהלך מלחמת לבנון.
"עכביש ברשת" עולה מדרגה בכל הקשור לאטרקטיביות של הכוכבים, אולי גם כי היום יש פחות תפקידים לשחקני אופי מחוץ לעולם של סרטי גיבורי-העל, וקל יותר לגייס אותם. וכך, ריקליס עובד כאן עם לא אחר מאשר זוכה האוסקר בן קינגסלי, ובצדו גם מוניקה בלוצ'י, עוד אחת שלא צריך להציג. אם לא די בכך, הסרט נהנה גם מצוות ישראלי איכותי ובו בין השאר איציק כהן ואיתי טיראן.
הפעם, השותפות הבינלאומית היתה עם בלגיה, כך שההפקה כללה שלל אנשי צוות בלגים, ורוב עלילת הריגול מתרחשת במדינה האירופאית הנינוחה למדי - לא בדיוק מרכז גיאו-פוליטי מסעיר, אבל נו מילא, העיקר שהביאו כסף. אילוץ נוסף של הבינלאומיות: בן קינגסלי מגלם סוכן מוסד ותיק, אבל הוא משום מה לא מדבר ולו מילה בעברית (ולמה שידבר - בן קינגסלי לא יודע עברית). השחקנים הישראלים מדברים עברית בינם ובין עצמם, אבל עם הדוד מאנגליה משוחחים באנגלית. במחילה, חלקם עושים זאת באופן מגושם למדי.
ייאמר לזכות הסרט שבאופן נדיר לז'אנר, הוא לא מבוסס על ספר אלא על תסריט מקורי, שכתבו גידי מרון ועמנואל נקש. סוכן המוסד בגילומו של קינגסלי הולך ודועך מקצועית. הוא אמור לשחק תפקיד מרכזי במלחמה למנוע מסוריה פיתוח של נשק ביולוגי, אבל מביא מה שנראה כמידע חסר ערך, ומסרב לעשות טובה ולתלות את הנעליים. אולי אם היה נוסע למדינה קצת פחות משעממת מבלגיה, קורי העכביש שלו היו מצליחים להפיל אינפורמציה משמעותית ברשת?
מפקדיו של השועל הוותיק שולחים אליו סוכן מוסד צעיר, בגילומו של איתי טיראן, ובמהרה מתברר כי מאחורי השניים עומדת היסטוריה ארוכה ולא מקצועית בלבד. קו עלילה אישי נוסף מתפתח בין הגיבור לדמות בגילומה של בלוצ'י. הוא נדרש לפתות אותה, כדי להוציא ממנה מידע, אבל כמובן שהשניים מתאהבים, מה שמוביל לכמה סצינות מין מיושנות, סקסיסטיות ובנאליות, מהסוג שהיו נפוצות במותחנים שכאלה בשנות השמונים.
בסרט יש כשלים רבים נוספים. שיתוף הפעולה עם הקרנות הבלגיות לא מבטיח תנאים הפקתיים נוצצים: במוסד, כך נראה, עובדים עשרה אנשים בלבד, וטרור ביולוגי נמנע בזכות שליחת תמונת בווטסאפ. התסריט מסובך ולעתים לא קוהרנטי במיוחד, כך שקשה לעקוב אחר העלילה - אם כי במקרה זה צריך לציין שזו תופעה נפוצה בז'אנר. אולי בעייתית מכל היא דמותו של הגיבור בגילומו של קינגסלי. פעם אחר פעם, היא מתגלה כדוד מעיק, עם נוכחות לא נעימה ונטייה לספר אנקדוטות שרירותיות וחסרות פואנטה. בסצינה הכי משונה כאן, שהיא בכלל אחת הסצינות התמוהות שנראו לאחרונה, הוא אף פוצח במונולוג מייגע אודות הסודות להכנת מרק אפונה מושלם.
למרות כשליו המובנים, הסרט היה יכול להגיע רחוק יותר. יש כאן רעיון יפה: דמות של מרגל מהולל, שאיש כבר לא מעוניין בשירותיו, אבל הוא לא מוכן לעזוב את המקצוע, בעיקר כי מעולם לא הכיר שום דבר אחר. הפאתטיות הזו היתה יכולה לרגש, אבל בסרט היא מוצגת בצורה טרחנית. במקום להתמקד בה, "עכביש ברשת" מפתח שלל עלילות משנה שמלכתחילה אין בהן פוטנציאל, ואכן הן לא מובילות לשום מקום. תחת זאת, הן גורמות לסרט להסתבך בקורים של עצמו וחושפות את כל חולשותיו.
על פניו, "עכביש ברשת" נשמע כמו בינגו - מה יכול להשתבש כשמשלבים בין נושאים אקטואליים חמים לכוכבים בסדר הגודל של קינגסלי, בלוצ'י וטיראן. אך כמו במותחני ריגול אחרים שכשלו בשנים האחרונות, שוב התברר כי מתכון שכזה לא מבטיח דבר, ואולי להפך. השימוש במוסד ובפועלו העולמי מתגלה כמעמסה יותר מנכס. הוא גורר יוצרים לקרוס תחת מגדלי בבל בינלאומיים, בהם השפה המדוברת היא בסופו של דבר ג'יבריש, ההפקה לכאורה יוקרתית אך למעשה דלה יחסית למה שז'אנר הריגול דורש, והתסריטים דומים מדי אחד לשני ונופלים בקלילות לתוך תהומות הבנאליות.
כמעט אף אחד מן המותחנים הגיאו-פוליטיים שנעשו בשנים האחרונות סביב המזרח התיכון לא היה מוצלח אמנותית או מסחרית. מצד אחר, נראה שהעולם צמא לתוצרים שכאלה - עובדה שעוד ועוד כאלה מקבלים אור ירוק להפקה, ורק בסוף השבוע התבשרנו כי יובל אדלר, יוצר "בית לחם" ו"המורה לאנגלית", יביים סדרה בהפקה בינלאומית על חיסול מורנייה. הצורך, אם כך, קיים, אבל בינתיים רק "פאודה" פיצחה בהצלחה את הנוסחה איך למלא אותו. "עכביש ברשת" משחק על אותו מגרש, אבל מתקשה לשים את הכדור ברשת.
