סרט הביכורים של רשף לוי בתור במאי, "איים אבודים" הינו סרט עלילתי שאוב מחוויותיו של לוי, שפשוט יצא מענג ונהדר. אלי שגב הוקסם.
רשף לוי, הבמאי והתסריטאי של "איים אבודים", צריך להיות מוכר לכם בשם מ"אהבה קולומביאנית" ו"הבורר". שני הכותרים האלו, שונים בתכלית אבל דומים במהות, מצאו להם קהל גדול שהילל אותם. את שניהם עשה לוי עם אחיו, רגב, ובניצוחו של הבמאי שי כנות. הפעם, רשף לוי, סטנדאפיסט במקור, יוצא לדרך עצמאית לחלוטין כשגם כתב וגם ביים את האוטוביוגרפיה החופשית שלו, "איים אבודים".
יחסי הציבור של הסרט מציגים את הסרט כאוטוביוגרפיה 'פרופר', אמנם "איים" הוא סרט עלילתי לחלוטין עם איזכורים לחוויות ילדות של לוי. אוטוביוגרפיה לכשעצמה היא דבר שקשה לעשות. לעולם יתייסר הכותב בין סיפור הסיפור המלא, לבין השתדלות לפגוע בכמה שפחות אנשים בדרך. יש גם אלמנט ברור של ענין הציבור. לא תמיד חיי אדם זוהרים ומפותלים כמו שמצופה מסרט להיות.
בכפר סבא של 1980, משפחת לוי מרובת הילדים מתגוררת וחיה את חייה בנאיביות ישראלית פשוטה כזו. ארז (מיכאל מושונוב) ועפר (אושרי כהן) הם לא רק אחים תאומים, הם גם החברים הכי טובים. התוכנית שלהם לחיים ברורה: בסיום הלימודים השנה, עפר יצא לסיירות ויעשה חיל בצבא, בעוד ארז יתרכז באמנות שלו ויהפוך לאישיות מפורסמת. כמו כל בני עשרה, פרץ ההורמונים מציף אותם, אבל הקוד המשפחתי קודם לכל: כך, כשנכנסת לחייהם נטע (יובל שרף), עפר מכריז ראשון וחוטף את ליבה.
רצף טרגדיות קלות וגדולות יוצאת מוצאות את המשפחה, בינהן תאונת דרכים של אבי המשפחה (שמיל בן ארי) בה הוא הופך משותק לכיסא גלגלים. אמם (אורלי זילברשץ) אינה מסוגלת לטפל באב בעצמה, והמשפחה אט אט מתפרקת וסודות נוראים צפים על פני השטח.
תחילת שנות ה-1980 של רשף לוי רויות תמימות מהולה בססגוניות. המכוניות היו מזן אחר, כזה שהדלק שלו הוא וויסקי; המחזמר הקולנועי "שיער", פוקד את הקולנועים; הצעירים שולטים בעולם ומשתטים בכל צורה שניתן. ככל שהסרט מתקדם, האוירה מתעכרת, הדמויות נצבעות באורות שונים ומגלות פנים חדשות. למעשה, הכל משתנה מסביב. האידיליה מתחלפת במציאות הקשה של החיים האמיתיים, וזה לא מחזה יפה.
מיכאל מושונוב מסתמן כהבטחה. המשחק השקט והמסקרן שהוא מציג ב"איים אבודים", כזה שעדין מצליח להראות קשיחות כלשהי ולא רכרוכיות מזופטת, הצליחה להקסים אותי. למעשה, ב"איים" נראה שכולם מצליחים יותר טוב בתפקידים שלהם. מגישת הטלויזיה הצעירה, יובל שרף, נותנת הופעת בכורה מעולה בקולנוע. עם מעט מילים והרבה הבעות פנים בישניות ומקסימות, שרף מצליחה לכבוש את המצלמה ולהחזיק על כתפיה את כובד תפקיד הבחורה שבאמצע שני האחים. אושרי כהן הצליח להפתיע אותי, שכן בדרך כלל אני מאד לא מרוצה מהמשחק רווי הביטחון שלו. עודף הביטחון העצמי שלו הוא בדיוק מה שהדמות "עפר" זקוקה לו.
עפר שכטר בתפקיד "סבתא", החבר הכי טוב של האחים, מוצא את עצמו עם אותה רוטינה מוכרת שלו, כילד השובב והחרמן. אלא שהפעם הילדותיות שלו נעשית בסטייל, ולא ידעתם צחוק מהו עד שלא ראיתם את שכטר לבוש ככיפה אדומה. דווקא אורלי זילברשץ, מהותיקות והמנוסות בקולנוע הישראלי, שלא לדבר על ההערכה שיש כלפיה, לא באמת נוסקת ומציגה משחק בינוני למדי ומאכזב בסצינות חשובות מאד.
רשף לוי לא חוסך את דעתו הפוליטית בסרט שלו. חוץ מהרמיזה המתבקשת מהצגת "שיער" בקולנוע המקומי, הסרט מציג גם סצינה תלושה בה ארז החייל מתערב באי-צדק צה"לי בימים של מלחמת שלום הגליל. ספק אם יש בסצינה הזו יותר מסתם אמירה פוליטית וספק גדול יותר לגבי הרלבנטיות שלה לקונטקטס, או שפשוט אפשר היה לותר עליה. אם הייתם רגילים לראות בסרטי התסריט שלו את האישה הדתיה המטורללת, הפעם תראו צד כעוס על הצבא.
הצבעים הנהדרים, השובביות הילדותית, התמימות הישראלית, הסודות האפלים – כל אלו הופכים את התסריט של רשף לוי לפשוט טוב. הוסיפו למשוואה גם את השחקנים הטובים, את כישרון הבימוי המוצלח שנחשף לפנינו לראשונה, ואת המוסיקה הקלאסית שהוסיף אסף אמדורסקי לסרט, והרי שהחבילה שקיבלתם היא פשוט סרט נפלא.
דירוג: 
איים אבודים
ישראל, 2008
103 דקות.
הפצה: יונייטד קינג, החל מה-03.07.2008 בקולנוע
בימוי:
רשף לוי
תסריט:
רשף לוי
רגב לוי
שחקנים:
מיכאל מושונוב
אושרי כהן
יובל שרף
עפר שכטר
שמיל בן ארי
אורלי זילברשץ
פיני טבגר
אחלה, ביקורת תודה.
באמת סרט טוב – רוצו לראות 😉
[…] לפני שבוע ערכתי ריאיון עם רשף לוי, במאי הסרט המוצלח "איים אבודים". הסרט הולך ומסתמן כהצלחה הגדולה ביותר של הקולנוע הישראלי ב-2008, כשבעורפו נושף רק סרטם של שלומי ורונית אלקבץ, "שבעה". ולהצלחה יש על מה להתבסס: "איים אבודים" הוא סרט ססגוני וצבעוני מצד אחד, וטעון רגשית מצידו השני. […]
מרגש עד דמעות ,עוצמתי וללא ספק אחד המוצלחים של הקולנוע הישראלי
יש לי שאלה.. משהו יודע איך קוראים לשיר שהיה בסוף הסרט (עם הכתוביות) ? בבקשה תענו לי מי שיודע! (:
האם כולם נפלו על השכל? מה קרה לקולנוע טוב? האם אנחנו כל כך מזלזלים בקולנוע הישראלי שאין אנו דורשים ממנו ליותר? ראינו אתמול את איים אבודים ונדהמנו מהתסריט הלוקה בחסר, מהבימוי הבנאלי, מהסאונדטרק הלא מעניין ובעיקר מהתרגום הלא נכון של הטקסט. רשף לוי כל כך מתבייש בטקסט שלא איכפת לו מהתרגום? אנחנו רק מקוות שהסרט לא יגיע לייצג אותנו באיזה שהוא פסטיבל כדי שלא נובך בציבור. מה קרה לדמיון, יצירתיות, חדשנות<?! הוא פשוט לא טוב! וצפוי מידי. היחידים שעושים משהו נורמאלי בו זה אושרי כהן ועופר שכטר.. וגם זה צפוי
אני חולק עליכן, המומות יקרות.
קודם כל, הפסקול מורכב מהרבה שירים ברוח שנות השבעים והשמונים, ובהם כמובן מככב שיר הנושא מתוך המחזמר האגדי "שיער" (חביב אישי שלי).
שנית, התסריט נבנה דווקא יפה לטעמי וגם הבימוי (הופעת בכורה של רשף לוי בתפקיד) טוב. אני מסכים שעפר שכטר ואושרי כהן טובים בסרט, אבל מה לגבי מיכאל מושונוב ושמיל בן ארי?
דניאלה, יתכן מאד שאת מדברת על שיר הנושא של הסרט שהקליטה מלאני פרס. אני לא בטוח (צפיתי בסרט די מזמן).
[…] לקרוא את הביקורת שלנו על הסרט, לקרוא את הריאיון עם הבמאי רשף לוי, ולהיכנס לגלרית […]
אני אמנם עדיין לא צפיתי בסרט, אבל אם זה באמת מה שמלאני פרס הקליטה אז השיר המקורי נקרא "Mad world".
מאד מקווה לא להתאכזב מהסרט, כי עשו עליו פירסום מאד חזק…
אלי שגב יקר
רגב לוי ז"ל נפטר לפני עשר שנים… לא הבנתי למה כתבת שהוא היה שותף לכתיבה של רשף… חשוב לדייק. וגם להתמיד לשבח את רשף שמנציח את אחיו המת באופן מעורר הערכה וכבוד.
נכון מאד, אלמונית. אכן, לצערנו, רגב לוי נפטר לפני שנים. ובכל זאת, אחיו רשף לוי, מקפיד לחתום על סרטיו גם בשם אחיו המנוח, ואני מכבד את רצונו של רשף 🙂
סרט מעולה!!!!
כמעט ופספסתי, אחרתי ב- 10 דקות, ונאלצתי לשבת על המדרגות, הסרט היה כל כך מדהים שבכלל לא הרגשתי את אי הנוחות בישיבה על המדרגות.
סרט מצחיק ומרגש עד דמעות….
כל הכבוד לכל השותפים, כייף שיש לנו אנשים מוכשרים.