'אי האשליות' הוא סרט מטומטם.
כמובן, זה במבט ראשון לא דבר רע. גם לסרטים מטומטמים יש זכות קיום בעולמנו. כמו שלסרטים חכמים שגורמים לצופים לחשוב יש זכות קיום גם לסרטים מטומטמים יש זכות להיווצר ולהרוויח כסף.
כראוי מסרט שיש לו 9 אחוז באתר הביקורות 'עגבניות רקובות', ידעתי שבבואי לאולם שמקרין את 'אי האשליות' (שמבוסס על סדרת טלוויזיה משנות ה-70 שבחיים לא שמעתי עליה עד עכשיו) אני לא הולך לקבל משהו ברמה של פת"א. ובכן, צדקתי. כמה שצדקתי.
בכול מקרה, ב'אי האשליות' יש חבורה של אנשים (שלא היה אכפת לי מהם כבר בשוט הראשון בהם הופיעו) שבאה לנפוש באי קסום אי שם בעולם. מנהל האי (מייקל פנה עם הבעות פנים של 'מה אני עושה בסרט הזה לכול הרוחות') מבטיח לכול אחד מהם מימוש של פנטזיה אישית שלו. אך לאט לאט מתבררים הסודות האפלים של האי. מוהאהאהאהא או משהו כזה.
'אי האשליות' נמשך לא פחות מ-110 דקות, זמן נצח עבור סרט גרוע, וקצת מרגישים את זה. אומנם לא רציתי לתלוש את השיערות שלי במהלך הסרט אבל לא הבנתי למה סרט כזה זניח צריך להימשך כמעט שעתיים. היה אפשר בכיף להוריד חצי שעה ממנו (או יותר טוב: את כול הסרט) והסרט היה ממש קצת מרוויח. אחת הסיבות לכך היא במאי הסרט ג'ף וודלו, שביים בין השאר את ההמשכון הזוועתי 'קיק אס 2', שמראה חוסר כישרון מדהים בבימוי שחקנים או סצנות אימה מכול סוג.
השחקנים לא טובים. חוץ ממייקל פנה אני לא מכיר אף אחד מהשחקנים בסרט ואולי טוב שכך. מדהימה בגריעותה לוסי הייל שמגלמת את אחת מנופשות האי ונותנת תצוגת משחק ראוייה לראזי. השחקן הכי טוב בסרט הוא האי עליו מתרחשת עלילת הסרט.
אז כן, אולי לא תופתעו לשמוע ש'אי האשליות' הוא סרט ממש גרוע. יש בו כמה רגעים כמה מהנים של טמטום מוחלט ולא מכוון אבל רוב הזמן הוא בעיקר לא שווה את כספכם או את זמנכם.
