"משבר אמצע חיים", מילה בעלת קונוטציה חזקה ומרעידה. ברגע שאתה מרגיש פחות פגיע, אז זה תוקף. השאלה שתצטרך לשאול את עצמך היא האם תתמודד עם זה לבדך או בחיקם ובסביבתם של קרוביך ואוהביך. אחד מהדברים הייחודים ב – "15 שנה" הוא האופן בו הבמאי והתסריטאי יובל הדרי מחליט להציג את הסיפור, זה לא ממש סיפור על אהבתם של שני גברים הנעמדת במבחן, אלא יותר שזה מעשייה אוניברסלית על המאבקים האינסופיים אל מול השדים שלנו מהעבר.
השם " 15 שנה" מתייחס לתקופת הזוגיות של שתי דמויותינו, יואב (עודד לאופולד) ודן (אודי פרסי), יואב הינו אדריכל מצליח ובן זוגו העו"ד. שניהם בקשר עם עלמה (רות אסרסאי), אומנית מוכשרת, בערב פתיחת הגלריה שלה, היא מודיעה להפתעת כולם שהיא בהריון. מה שמפיל את עולמו של יואב לבנה אחר לבנה.
- "באדיבות סרטי יונייטד קינג"
בסרטים פשוטים ואינטימיים כמו כאן, התסריט יישען או ייפול על עבודת הביצוע של השחקנים. שלשמחתי הרבה מתבצעת בצורה ראויה ומכובדת, אינה קיימת שום צלע חלשה מבין חברי הקאסט, כל הדמויות מצליחות להתהלך בהצלחה בין הקו הדק של סמכותיות מרשימה (כפי שניתן לצפות מאנשים כאלו במעמדם) לבין עדינות שברירית, המחמאה הכי גדולה שאני יכול להעניק היא העובדה שהאמנתי שלדמויות האלה יש חיים שלמים אותם עברו לפני עלייתן של כותרות הפתיחה.
בנוסף ראוי לציין את העשייה הקולנועית המרשימה שבמהלך השעה וחצי שלו שטפה אותי באווירה מלנכולית. זאת תודות לצילום החודר של יניב לינטון והמוזיקה המקורית הנכתבה על ידי דניאל מאיר. למרות המבט הבלתי מרוסן אל עבר נושאים כמו הבאת ילדים אל העולם, זוגיות ומימוש עצמי בדור של העשור הנוכחי, קשה שלא להתמוגג ברגעים היותר אופטימיים של הדמויות, כמו שציינתי לעייל העובדה שחשתי כי באמת הכרתי את הדמויות במהלך חמש עשרה, זה מה שגרם לי לעצב כשהעניינים לא מסתדרים או לשמוח כאשר הם נמצאים ברגעים הכי אינטימיים והאופטימים שלהם, הם חיים את העכשיו, אינם חוששים מהעתיד הקרב ובא עם כל חששותיו או שמחותיו.
הבעיות התחילו לצוץ בכמה אספקטים בתוך התסריט, אני תמיד אהיה האדם האחרון שיתלונן על כך שהתסריטאי אינו העניק לצופיו אקספוזיציה ארוכה ומעייפת על מגש של הכסף, אולם פה מדובר בדרמה, הייתי מצפה שנובל לאור במקום שנשאר בחשכה. למשל, במהלך הסרט ישנם דיבורים סביב אביו של יואב. זה נרמז כי התנהלותו של אביו בילדותו היא אחת מהסיבות שמכניסה את יואב לטלטלה רגשית. הייתי שמח אם ברגעים ההם יכולתי להיכנס אל תוך ראשו של הדמות, חוץ מהזיות/סיוטים שחווה במהלך הסרט (שכאשר חשבתי עליהם יותר, לאט לאט הם נתפסו לי כיותר ברורים).
"15 שנה" מספק הצצה אינטימית וכנה לסיפורי האהבה והקונפליקטים של "המשפחה החדשה" אצל בני הדור הנוכחי. למרות שלעיתים החלטותיו באיך לספר את הסיפור רחוקות מלהשתלם מבחינה רגשית, הסרט מצליח להשאיר את ראשו מעל המים תודות למשחק של צוות השחקנים ועשייתו הקולנועית.
- התמונה הראשית באדיבות סרטי יונייטד קינג | קרדיט צילום: אוריאל סיני
