המאזינים האדוקים של "מועדון ארוחת הבוקר", תוכנית הבוקר של שי גולדשטיין ולאה לב ברדיו ללא הפסקה שירדה בחטף לפני שבועיים מהאוויר, יוכלו להתנחם ביצור החדש שלהם, הפעם דווקא בטלוויזיה. "לעבור את הלילה", ששלושת הפרקים הראשונים שלה עלו אתמול (שבת) ב-yes, אמנם לא תעביר לכם את הזמן בפקקים אבל בהחלט תהווה תחליף הגון עבור כל מי שחש חסך בלאה לב אומרת "זין" ו"כוס".
גולדשטיין ולב, שכתבו את הסדרה ומשחקים בה בתפקידים הראשיים, לא נאלצו להרחיק מדי כדי להתחבר לדמויות שלהם. תמיר בן-טוב (גולדשטיין) הוא שדרן רדיו בן 50, שאשתו נהרגה באסון הזוי (מישהו שניסה להתאבד נפל עליה) והבן שלו בן ה-16 הולך ומסתגר בפניו. אם זה לא מספיק, המנהל החדש שלו מעביר אותו מתוכנית הבוקר לתוכנית הלילה, וגם מצמיד אליו יוטיוברית פעוטה בת 22, נטע ליברמן (לב).
ליברמן עצמה, ללא ספק נערה עם חסך בדמות אב שסופגת מהאמא הרוסיה שלה את השיט הרוסי הרגיל, מושלכת מהדירה התל אביבית העבשה שלה ומוצאת את עצמה - איך לא - אצל תמיר בבית. שם היא מצליחה ליצור קשר חברי עם בן-טוב ג'וניור, עירד, ולהחזיר לבית המדוכדך קצת שמחת חיים. מה שמתחיל בהתנגשות בין תמיר לליברמן עובר די מהר למסלול המתבקש של חברות עם הכנה לרומן, שעד סוף הפרק החמישי (מתוך עשרה) נחסך מאיתנו ואישית אני מקווה שהוא ימשיך להיחסך מאיתנו עד סוף העונה.
2 צפייה בגלריה
לעבור את הלילה
לעבור את הלילה
דרמה קומית קטנה וחמודה. מתוך "לעבור את הלילה"
(צילום: ורד אדיר, באדיבות yes)
"לעבור את הלילה" היא דרמה קומית קטנה וחמודה, אם מגיעים אליה עם ציפיות ריאליות. אין בה עומק דרמטי אבל יש לה את הקסם שלה, כזה שמשאיר אותך גם לפרק הבא, מה שהופך אותה תפורה לבינג' נטול מאמץ ופחות מתאימה לצריכה בתדירות שבועית. שלוש השנים של גולדשטיין ולב ב"מועדון ארוחת הבוקר" עשו את שלהן והכימיה ביניהם ניכרת. גם המבנה של הסדרה - דיבור באולפן ויציאה ממנו לסצנות בחיים - מאפשר זרימה טבעית של העלילה. גם השיבוץ הנכון שלה, שבת ב-22:30, מעיד על היותה סדרת נישה קטנה ולא מתיימרת.
2 צפייה בגלריה
לעבור את הלילה
לעבור את הלילה
רק תחסכו מאיתנו רומן, סבבה? מתוך "לעבור את הלילה"
(צילום: ורד אדיר, באדיבות yes)
נכון, הדיאלוגים לא תמיד מעודנים, הסיטואציות מקדמות את העלילה באופן קצת גמלוני ומהלך העניינים ידוע מראש (חלק מהעסקה בסדרות מהעדה הזאת כמו "להיות איתה", למשל). גם פער הגילאים בין בן-טוב לליברמן מומחש בצורה סטריאוטיפית ועל רמת הפאנצ'ים אפשר להתווכח - חלק מהטקסטים, שנשמעים כמו קטעי סטנדאפ (בעיקר הקטעים של לב), מושחלים לדיאלוג בצורה מאולצת ועדיף היה שיישארו בחוץ. פה ושם מפציע פאנץ' מוצלח או סצנות יותר מרעננות, שניכר בהן הקשר לחיים האמיתיים של גולדשטיין ולב, וכשזה קורה - "לעבור את הלילה" מחליקה בגרון בקלות ועשויה להעביר לכם את הלילה עם אסקפיזם פחממתי ומנחם.