החיים של דניאלה (אורנה פיטוסי) תקועים. חברתה הטובה יהודית (עינת ויצמן) חולה בסרטן. בעלה של דניאלה, אלכס, דייג שסירת הדיג שלו טבעה, מאוהב בבטלנות שלו ובחוסר רצונו למצוא עבודה. בתה החלה לגנוב כספים מבתי קפה כ"השלמת הכנסה" לכסף שהוריה אינם יכולים לתת לה. כדי לפרנס את משפחתה בקושי דניאלה עובדת כנהגת מונית במשמרות לילה. לוסי ג'ורדן הישראלית, בגיל 45, מבינה שעליה לעשות משהו גדול ומיוחד כדי לטלטל את חייה ולהוציא אותם מהקיפאון שבו הם מצויים.

תחילת השינוי מתרחשת באופן בלתי נוצץ לגמרי, ועם זאת תואמת את עדינות ודיוק התסריט (נכתב בידי שמואל חיימוביץ'). נוסע עשיר, לא אטרקטיבי במיוחד, מציע לדניאלה לעלות לדירתו ל"בילוי", שבסופו היא יורדת בחזרה למונית עם 1,000 שקל בארנקה. המעשה גורם לה לרגשות חרטה ובושה, היא משליכה את הכסף מבעד החלון, אבל זרם הפרומונים שולח כבר לחופשי ומצא את דרכו אל העולם. בשלב הבא היא מוצאת עבודה לאלכס, בעלה המובטל, דרך מיטתו של חבר משפחה נשוי בעל השפעה. גם החבר, אגב, בדומה לנוסע העשיר, הוא לא הטיפוס להביא להורים בגאווה, אבל השינוי בחייה של דניאלה, כזכור, הוא רק בתחילתו, ובשלב המוקדם הזה כל קוץ במדבר, כנראה, הוא פרח.

ואולי בגלל המציאותיות בתסריט של חיימוביץ' (“הפוך") הטון הוא יומיומי, בגובה העיניים, אפרורי, לא בדיוני מהסוג של איזה בראד פיט שקפץ לארץ ובדיוק נכנס למונית. המרב שבהישג ידה הסקסואלי של דניאלה כרגע הוא חוקר פרטי שמן, וחבר של חברה שעובד במשרד החקלאות.

בטח לא הדבר הגדול והמיוחד. ועם זאת מנבא איזושהי התחלה של שינוי. צריך, אגב, לטפוח על כתפו של כאן 11, שדווקא ביום האישה הבינלאומי משגר לאוויר סדרה שבה הגיבורה יוצאת להשיג את מטרותיה גם בעזרת שימוש במיניותה. בין שהדבר נעשה בכוונת מכוון ובין שלא, בוודאי שאין כאן סיבה לגינוי. הזרקור צריך להיות מופנה אל האישה המתעוררת מקיפאונה, וכל דבר הוא משני לכך.

אורנה פיטוסי ועינת ויצמן, בעלות רקורד ארוך שנים על במות שונות, מציגות כאן משחק בוגר, מדויק, נטועות היטב במקומן ובתפקידן. אם היה חשש (והיה) שעינת ויצמן, לאור מעורבותה הפוליטית הרועשת בשנים האחרונות, תנסה לצקת באיזו דרך תחבלנית תוכן כזה לסדרה, הרי שהוא התפוגג מיד. היא באה לעשות דרמה טובה וביחד עם פיטוסי היא ממלאת את תפקידה באופן מצוין.

נופי הסדרה הם נופי תל אביב. רחובות. שדרות. כיכרות - כולם כאלה שקל לזהות ולאהוב. המצלמה משקיפה אליהם מחלון המונית של דניאלה ומהמרפסת הגדולה של יהודית במין אהבה וודי אלנית לנופי עירו שלו. זה לא המגע הוודי אלני היחיד שאפשר לזהות - גם ההומור המשובץ פה ושם, ושלוש האחיות המתחילות - בהזיותיה של יהודית - לרקוד בחדר ההכנה לניתוח. לא כל דאחקה נמצאת כאן במקום, וגם התסריט בכללו לא חף לגמרי מגליצ'ים לא נוחים ומתפרים לא לגמרי מעודנים, אבל בסך הכל “הדבר הגדול המיוחד" היא אחלה סדרה, לא שגרתית ושווה צפייה.

"הדבר הגדול המיוחד", כאן 11, ימי א', 21:00, החל מ־8 במרץ