איפה: HOT, yes וסלקום tv
כמה: הביקורת נכתבה לאחר צפייה בחמישה פרקים
המלצת tvbee: אפשר לוותר
כששומעים מי הנשים שחתומות על "לברוח" של HBO, אי אפשר שלא לפתח ציפיות מאוד גבוהות, שלא לומר פשוט לאהוב את הסדרה אוטומטית. היוצרת היא ויקי ג'ונס, מי שביימה את ההצגה עליה מתבססת הסדרה "פליבג" וגם שימשה כעורכת התסריט של הסדרה ושותפה צמודה של פיבי וולר-ברידג'. וולר-ברידג' עצמה היא גם אחת מהמפיקות בפועל של הסדרה, וכאילו מגע הקסם הזה לא מספיק, השתיים גם ליהקו שתי שחקניות לא מאוד מפורסמות, אבל כאלה שיש סביבן מועדון מעריצים קטן ואובססיבי.
את התפקיד הראשי הנשי בסדרה מגלמת מריט וויבר, שעד לא מזמן עשתה קריירה שלמה מתפקידי משנה ("האחות ג'קי", "המתים המהלכים", "סיפור נישואים" ועוד), אבל בשנים האחרונות התחילה לבלוט גם בתפקידים גדולים, יותר בעיקר בסדרות של נטפליקס - "חסרי אלוהים" ו"לא ייאמן". וויבר יכולה בקלות לזכות בתואר קלישאתי מסוג "השחקנית הטובה ביותר שאתם לא מכירים", ואם אתם רוצים לאהוב אותה אפילו יותר, צפו בנאום האמי האגדי שלה שהפך לקצר ביותר בתולדות הטקס. השחקנית השנייה שתמשוך לסדרה את צופי הטלוויזיה האובססיביים היא ארצ'י פנג'בי, קלינדה מ"האישה הטובה", שמופיעה בה בתפקיד משנה.
וויבר מגלמת את רובי, אישה נשואה שמחליטה לעזוב את בעלה והילדים לטובת האקס שלה מהקולג', בילי (דונל גליסון מסרטי "הארי פוטר"). הם לא ראו אחד את השנייה כמעט שני עשורים, אבל מחליטים להוציא לפועל תוכנית שלהם מהתקופה בה היו צעירים וספונטניים יותר. ומה שעובד בתיאוריה בגיל 20, לא בהכרח עובד במציאות לקראת גיל 40. תוך שהם לומדים אחד על השנייה פרטים חדשים וגם חושפים את הדינמיקה שלהם מהעבר והסיבות שגרמו לכל אחד מהם לקום ולעזוב את החיים שלו, המסע של השניים לוקח כמה תפניות בלתי צפויות, שכל מילה נוספת עליהן כבר תהיה ספוילר.
על פניו, זה נשמע כמו רעיון מלהיב - משבר גיל המעבר, בריחה מהסוג הסקסי, שחקנית ראשית שהיא אגדה ויוצרת שלקחה חלק ביצירה של "פליבג", סדרה שקשה לחשוב איך מישהי שהייתה מעורבת בה יכולה בכלל לפספס. אבל למרבה הצער, "לברוח" היא בעיקר מפוספסת. הכתיבה שלה אמנם חכמה, בעיקר כשמדובר בדיאלוגים, אבל ניכר שניצוץ הגאונות של פיבי וולר-ברידג' חסר, כי למרות שמדובר בסדרה שמציגה את עצמה כתזזיתית, מדובר רק במעטפת. כן, רובי ובילי רצים לא מעט ומכבים שריפות, וזה מלווה בפרץ אדרנלין נחמד בזמן הצפייה, אבל מה שחסר הוא חיבור רגשי לדמויות.
אנחנו לומדים מהר מאוד שרובי התחתנה ועשתה ילדים במקום להגשים את החלום להיות אדריכלית, והקריירה של בילי התקדמה לכיוון שהוא בכלל לא סובל, אבל במקום לחשוף עוד ועוד שכבות רגשיות של הדמויות הראשיות, נדמה כאילו העובדות האלה פשוט חוזרות על עצמן שוב ושוב, מה שהופך את החיבור לכל אחת מהדמויות - והבנה של החיבור שלהם כזוג - למאתגר מדי. "לברוח" מצולמת טוב ו-וויבר ופנג'בי טובות כמו תמיד, אבל קשה לומר שיש משהו שמייחד אותה או שיגרום לכם לרצות לבלוע את הפרק הבא. מכיוון שבין כה וכה לרובנו יש רשימות אינסופיות של סדרות חובה להשלים, על "לברוח" אפשר לוותר.