גם הבידוד לא מצדיק צפייה בסרט הכי גרוע של נטפליקס כרגע

"אהבה, חתונה והכל מהתחלה"
"אהבה, חתונה והכל מהתחלה"

"אהבה, חתונה והכל מהתחלה" הוא קומדיית חתונה נוראית עם דמויות משנה דוחות ועלילה מטופשת. מסתבר שגם את הז'אנר הכי חבוט בקולנוע צריך לדעת איך לעשות

19 באפריל 2020

ג'ק ודינה, החברה האמריקאית של אחותו, הסתובבו איזה יומיים ברומא וכנראה היה להם קליק. כשאנחנו פוגשים אותם לראשונה הם כבר על סף פרידה כי הוא צריך להספיק לטיסה ללונדון (היו ימים). הוא רוצה לנשק אותה אבל מתמהמה, ואיכשהו זה לא קורה. שלוש שנים אחרי כן הם נפגשים שוב בחתונה של אחותו באיטליה, והוא עדיין רוצה לנשק אותה אבל כל מיני דברים ואנשים מפריעים להם.

התקציר הזה של הקומדיה הרומנטית החדשה של נטפליקס צמוד לתבנית הקלאסית של הז'אנר – נער פוגש נערה, נער מאבד נערה, נער שב וזוכה בנערה. אבל ב"אהבה, חתונה והכל מהתחלה" (Love Wedding Repeat) שני החלקים הראשונים של התבנית מסתיימים חמש דקות אחרי תחילת הסרט (כולל כותרות פתיחה), ואף פעם לא נדע מה גרם לשניים להתאהב זה בזו באופן שמחזיק אותם מעוניינים שלוש שנים אחרי. הסיבה היחידה הנראית לעין: שאר האנשים שהם מכירים משעממים, או מטורפים, או מרושעים, או טיפשים – זה לפחות הרכב האורחים בחתונה.

"אהבה, חתונה והכל מהתחלה"
"אהבה, חתונה והכל מהתחלה"

יותר משזו קומדיה רומנטית, זה בעצם סרט מז'אנר קומדיות החתונה שבהן הדברים יוצאים מכלל שליטה – מישהו אחד נושא נאום גרוע לכבוד הזוג המאושר (סמנו וי על הומור מילולי), מישהו אחר מתנגש בעוגת החתונה (הומור פיזי), ושאר בדיחות גנריות עשויות רע ובלי פלפל (כן, יש גם קטע שדינה חושבת שהיא ראתה את ג'ק מוצץ לחבר שלו, וזה כאילו מצחיק כי זה לא נכון). הצרפתים טובים בז'אנר הזה – זכורים לטוב "Cousin Cousine" ו"סה לה וי" – וגם הסרט האנגלי הזה מבוסס על קומדיית חתונה צרפתית מ-2012 בשם "Plain de table". לדין קרייג שכתב וביים את הסרט יש גם מודל אנגלי – הקומדיות הרומנטיות של ריצ'ארד קרטיס, בהן "ארבע חתונות ולוויה אחת", שהקסימו אותנו עם שלל דמויות משנה מלבבות.

אלא שכאן, כאמור, המסך מוצף בדמויות משנה דוחות, שכל אחת מהן מנגנת רק תו אחד. אמנדה, החברה הקודמת של ג'ק, לא סובלת את החבר שלה שזה עתה הציע לה נישואים. צ'אז, החבר שלה, מוטרד אך ורק מגודל הזין שלו. סידני, סתם אורח, לובש קילט סקוטי (למרות שהוא לא סקוטי) שמסתבך לו בביצים. בריאן, השושבין, רק רוצה למשוך את תשומת לבו של במאי חשוב בתקווה שייתן לו תפקיד. והיילי, הכלה, מוטרדת מנוכחותו של אורח לא קרוא (הדמות הדוחה מכולן) ומבקשת מג'ק שירדים אותו – וזה הרעיון המטומטם שמניע את הבלגן. לחתן, דרך אגב, אין בכלל תפקיד – הוא רק מאופיין כאיטלקי.

במילים אחרות, החוויה של הסרט מזמינה כמו ללכת לחתונה של קרוב משפחה רחוק שממש לא בא לכם עליה – שעה וחצי של שהייה בחברת אנשים לא נעימים. רק המוזיקה – מבחר של קטעים קלאסיים – טובה יותר מהמקובל בחתונות. רגע, אבל מה עם ג'ק ודינה?

דינה, כך אומרים לנו, היא עיתונאית מלחמות, אבל בשדה הקרב של החתונה היא נדמית אבודה לחלוטין, ורק מחכה שג'ק יבוא להצילה. אלא שג'ק טרוד בעניינים אחרים, ועושה דברים שמעוררים ספקות רציניים לגבי האינטליגנציה הבסיסית שלו. אוליביה מאן ("חדר החדשות") וסם קלאפלין ("ללכת בדרכך") הם שחקנים אטרקטיביים, מוכשרים וסימפטיים, אבל לה אין כמעט תפקיד, והוא, למרות כל מאמציו, מוכיח שאי אפשר להיות יו גרנט בלי תסריט תומך.

אחרי שעה, כשלסרט נגמרים כל הרעיונות הלא טובים, הוא זורק עלינו עוד רעיון, משומש גם הוא – מספרת נעלמה מחזירה אותנו אחורה לנקודה בתחילת החתונה שבה הדברים החלו להשתבש, ומציע גרסה אפשרית אחרת של האירועים. מאז שנוסתה ב"כוחו של מקרה", סרטו הפוליטי של קז'ישטוף קישלובסקי מ-1987 על גבר שמאחר או לא מאחר לרכבת, התבנית העלילתית הזאת כבר יושמה באופנים מוצלחים יותר ("ראן לולה ראן") ופחות ("דלתות מסתובבות"). "אהבה, חתונה והכל מהתחלה" אינו משתמש ברעיון המקריות באופן פורה, כי אם היה מדובר באנשים בוגרים שמתנהגים כמו בני אדם, המכשול המטופש שהושם בפניהם לא היה צריך למנוע מהם להתאחד. במילים אחרות – שמלת כלה שנתפרה בגסות מחומרים זולים תישאר מכוערת גם אם יפתחו את התפרים ויקשרו את הסרטים מאחור.

קומדיה רומנטית היא אולי הז'אנר הכי חבוט בקולנוע (בשנים האחרונות בעיקר בסרטים שנוצרים למסך הקטן). שוב ושוב אנחנו מגלים שזה לגמרי לא פשוט להכין קומדיה רומנטית טובה, ושליהוק מוצלח של הזוג הראשי הוא אמנם חיוני, אך לגמרי לא מספק בפני עצמו, אפילו לא כשהגיבור מדבר במבטא אנגלי.

ציון: 2/5
לצפות? לא. עדיף כבר לחזור ל"שבועיים מראש" עם יו גרנט המקורי (זמין בנטפליקס)

Love, Wedding Repeat בימוי: דין קרייג. עם סם קלאפלין, אוליביה מאן, אלינור תומלינסון, פרידה פינטו. בריטניה 2020, 100 דק'