פרודיית האירוויזיון של נטפליקס ניצלת בזכות דמות משנה מושלמת

"תחרות הזמר של האירוויזיון"
"תחרות הזמר של האירוויזיון"

"סיפורה של Fire Saga" נרקח על ידי זרים שהציצו והתרשמו, אך לא הפנימו את התחרות האירופית. אבל ההפקה המוזיקלית נהדרת ואפילו נטע מפציעה לכמה רגעים

28 ביוני 2020

כשהקליפ של "וולקנו מן" מתוך הסרט של נטפליקס על האירוויזיון שוחרר לרשת בחודש שעבר, הוא הצית הר געש של ציפיות. בסרטון יש שילוב מוצלח של בומבסטיות קאמפית, קרח ואש וגיחוך, ביצוע מוזיקלי משובח, ו-וויל פרל. ביום שישי האחרון עלה הסרט למסכים הביתיים והתברר שהקליפ הזה, שמופיע ממש בתחילתו, הוא אחד השיאים הבודדים שלו.

שלא כמו סרטי אירוויזיון קודמים – "בננות" הישראלי ו"פעם בחיים" השוודי – שנוצרו על ידי אנשים שגדלו על האירוע השנתי המופרך והאהוב הזה, "סיפורה של Fire Saga" נרקח על ידי זרים שהציצו והתרשמו, אך לא הפנימו, והם ניגשים אליו בזהירות יתרה – קצת כמו לבנים שעושים סרט על גטו שחור. וויל פרל אמנם מזדהה כחובב אירוויזיון, שהתוודע לאירוע ב-1999 ואף ביקר בתחרויות של קופנהגן 2014, ליסבון ותל אביב, אך התסריט העצלני שכתב עם אנדרו סטיל (מצוות הכותבים של "סאטרדיי נייט לייב") לא חודר מתחת לפני השטח הנוצצים. הסרט מנסה לפנות לצופים אמריקאים וכולל הסברים בסיסיים לגבי התחרות שכל אירופאי וישראלי מכירים. ודווקא זה הסרט הראשון שזכה לשיתוף פעולה מלא מהאירוויזיון, מה שעזר לו להיראות ולהשמע נכון, אך אולי גם הגביל את ההומור.

העלילה הרזה נוצקה אל תוך התבנית ששימשה את "רוקי" (הראשון, זה שזכה באוסקר, לא ההמשכים) – בעל חלומות שחי בשוליים מקבל הזדמנות חד פעמית לכבוש את הפסגה, ולומד שיש דברים חשובים יותר מאשר הניצחון בתחרות. לארס (פרל), יליד כפר דייגים באיסלנד, חולם להגיע לאירוויזיון מרגע שראה את להקת אבבא מנצחת עם "ווטרלו" ב-1974. הוא גורר אחריו את סיגריט (רייצ'ל מקאדמס) שמאוהבת בו מאז שהיו ילדים – בכפר אין מבחר גדול של גברים. אחרי חצי שעה של בדיחות קרש על איסלנדים, שיר סקס סוחף אחד בסגנון עממי, וקריצות לאבבא באמצעות ליהוקו של פירס ברוסנן נטול יכולת הזמרה מ"מאמה מיה!" לתפקיד אביו הסרבן של לארס, צמד הגיבורים מגיעים לאירוויזיון באדינבורו היפה שבסקוטלנד.

בחזרה הראשונה נחשף לעיניהם הדבר הכי מוצלח בסרט – נציג רוסיה אלכסנדר למטוב בגילומו של דן סטיבנס ("אחוזת דאונטון") עם שירו "אריה האהבה" ("אני אריה מאהב ואני צד אהבה"). למטוב הוא הוא האירוויזיון. הוא מתהדר בתספורת נוסח ג'ורג' מייקל בימי וואם!, מוקף ברקדנים חשופי חזה, ומופע המאצ'ואיזם המנופח שלו הוא כסות להמון דברים, מה שהופך את דמותו למצחיקה, שובת לב, וברגע מסוים אפילו נוגעת ללב. סטיבנס הנהדר (המצויד בקולו העמוק של הזמר השוודי אריק מיונס) מצחצח כל ניואנס, ודמותו כתובה יותר טוב בכמה דרגות מהסרט שסביבו.

אלכסנדר למטוב, הדבר הכי טוב ב"סיפורה של Fire Saga"
אלכסנדר למטוב, הדבר הכי טוב ב"סיפורה של Fire Saga"

כל סצנה בהשתתפות סטיבנס מתרוממת, והוא משתתף בדי הרבה מהן. אבל כשהוא לא שם הסרט שב ומתפוגג אל תוך מעשייה שדופה, מטופשת בכוונה, אך אולי לא טיפשית דיה, המשייטת דרך סדרה של תאונות. הבמאי דיוויד דובקין ("לדפוק חתונה") כבר מזמן לא ביים קומדיה טובה, וכאן הוא מתקשה לשלוט בקצב. מקאדמס – המדובבת על ידי מולי סנדן השוודית – חמודה יותר כשהיא לא מנסה להצחיק (היא ממש לא קומיקאית), ופרל היה הרבה יותר טוב בתפקידים שאותם הוא הבין, כמו מגיש החדשות רון בורגונדי בסרטי "Anchorman". השניים לא משכנעים כזוג, והסרט, שנדמה שהוא שואף לחמם את הלב יותר מאשר להצחיק, יוצא קירח (למרות שלל הפאות) מכאן ומכאן.

מה שכן עובד בסרט, שהוא בעצם סוג של מחזמר, זה השירים שנשמעים כמו להיטי אירוויזיון טיפוסיים. קצת יותר מדי טיפוסיים – רק השניים שהוזכרו למעלה הולכים רחוק יותר. הם נכתבו על ידי שוודים למיניהם, שיודעים את העבודה. דווקא "צרה כפולה" של לארס וסיגריט אינו יוצא דופן משום בחינה, ולכן לא ברור מדוע גרהם נורטון (בתפקיד עצמו) מגחך עליו ברגע אחד ומתלהב ברגע אחר. ויש גם מחווה למארחים, שבה זוכי אירוויזיון מהשנים האחרונות, בהם נטע שלנו בשיא כושרה, שרים מחרוזת של להיטים – בעיקר אמריקאיים, כי, אתם יודעים.

אמריקאים צצים גם לקראת סוף הסרט בתפקיד המושיעים הגדולים. זאת בעצם בדיחה לא רעה על חשבון האירופאים שתמיד נסמכים על כך שהאמריקאים השנואים עליהם יצילו אותם, אבל היא נמתחת כמו מסטיק. במילים אחרות, הבו לנו עוד אלכסנדר למטוב – מגיע לו סרט משל עצמו.

ציון: 2.5/5

Eurovision Song Contest: The Story of Fire Saga בימוי: דיוויד דובקין. עם וויל פרל, רייצ'ל מקאדמס, דן סטיבנס, פירס ברוסנן, דמי לובאטו, גרהם נורטון. ארה"ב 2020, 123 דק'