שתף קטע נבחר

"80 וארבע": חיבור נוגע ללב באופן שקשה לעמוד בפניו

פעוטות בני 4 וקשישים בני 80 פלוס, מתועדים בדוקו חדש שעוקב אחר גן ילדים שהוקם בתוך בית אבות. לעיתים הוא אופטימי, לעיתים מדכא, אבל מה שבטוח - צפייה ב"80 וארבע" תגרום לבלוטות הרגש שלכם לעבוד שעות נוספות

צופים אכולי רגשי אשם לא היו (כנראה) אחת המטרות של יוצרי "80 וארבע", הדוקו החדש שעלה בכאן 11, אבל אני בספק אם מישהו, בעיקר אלה מאיתנו שהמעגל המשפחתי הקרוב שלהם כולל אנשים זקנים, הצליח לצפות בפרק הראשון בסדרה ששודר הערב (א', 21:15) מבלי להתמודד עם הלקאה עצמית הגונה.

 

אמנם הנחת היסוד שעומדת בבסיס הסדרה היא אופטימית – היי, מצאנו דרך לשפר את חייהם של אנשים זקנים – אבל המסר הבלתי נמנע הוא "מצאנו דרך לשפר את חייהם של האנשים הזקנים, האומללים והבודדים שאתם נטשתם, ועכשיו אתם שומרים אתם על קשר רופף המורכב משיחות סתמיות וקצרות, וכן, שמענו את אנחת הרווחה שלכם עד פה כשניתקתם".

 

מתוך
מתוך "80 וארבע"(צילום: באדיבות כאן תאגיד השידור הישראלי)
עשרה ילדים מקסימים – איך לא – בני ארבע, מבלים שישה שבועות עם עשרה קשישים, בני שמונים פלוס, בגן ילדים שהוקם לצורך העניין בבית האבות "בית בכפר" בארץ. הכל מתועד, כמובן, ומדי שבוע נמדדים הערכים הבריאותיים של הזקנים, כמו גם השינויים שמאפשר המפגש הבין דורי הזה בקרב הילדים. הפורמט, בריטי במקור (Old People’s Home for 4 Year Olds), מבוסס על מחקר אמריקני שביצע מפגשים דומים. השורה התחתונה היתה ברורה: נוכחות ילדים בחייהם של אוכלוסיה זקנה משפרת את המדדים הרגשיים, הקוגנטיביים והגופניים של שתי הקבוצות.

 

מתוך
חיבור נוגע ללב. מתוך "80 וארבע"(צילום: באדיבות כאן תאגיד השידור הישראלי)
מתוך
שני קצוות החיים במקום אחד(צילום: באדיבות כאן תאגיד השידור הישראלי)

באופן טבעי החיבור הזה נוגע ללב באופן שקשה לעמוד בפניו. שתי אוכלוסיות שכל אחת מהן מרגשת בדרכה - קבוצה אחת שכל עתידה לפניה, נמרצת ותמימה, שובת לב ומעוררת שמחה בכל מקום שהיא מגיעה אליו. קבוצה שנייה בקצה השני של הסקאלה, בסוף ימיה, חלודה, זנוחה, מעוררת עצב ולפעמים דחייה, תזכורת מבהילה לעתיד של לא מעט מאיתנו. במקביל לרגעים המתוקים לאין גבול שעולים ממפגש הקצוות הזה, העורכים – וגם המרואיינים עצמם – לא חוסכים מהצופה את הצדדים המייאשים של הזקנה, לא מייפים את הבדידות, העצב, הדיכאון, תחושת ההזנחה, וגם את הרגעים העגומים שמציפים הפערים בין הקבוצות. ואלה עוד אנשים שמצבם הכספי מאפשר להם שהות במתקן מתוחזק יחסית. המחשבות על הזקנים האחרים שנותרו מאחור מדכאות עוד יותר.

 

מתוך
תרימו את הטלפון ותתקשרו לסבתא שלכם(צילום: באדיבות כאן תאגיד השידור הישראלי)

המבדקים שממחישים את השיפור בחיי האוכלוסיה הקשישה נעדרו מהפרק הראשון, ועולה השאלה אם הם אכן נחוצים. הנרטיב שננעץ בלב הצופה הוא מערכות היחסים המתפתחות בין הילדים והקשישים והאלמנט שהופך את הסדרה לסדרת "שפר אותי" סטייל המהפך עלול להשטיח את הרעיון. אין צורך להטריח את המדע - "80 וארבע" שותלת בראשנו, בכנות וברגישות, מסר כפול – מצד אחד האופטימיות לגבי שיפור מצבם של הזקנים (וכן, גם של הילדים, אבל בעיקר של הזקנים), מצד שני, באיזה עולם אוטופי מערכת כזאת עשויה להתקיים על בסיס קבוע? ומה יהא על הזקנים האלה אחרי שהילדים ילכו? אין לי תשובות רק דבר אחר בטוח, אם עוד היתה לי סבתא, הייתי מתקשרת אליה בשנייה שהפרק נגמר.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: באדיבות כאן תאגיד השידור הישראלי
מתוך "80 וארבע"
צילום: באדיבות כאן תאגיד השידור הישראלי
לאתר ההטבות
מומלצים