רבקה ביקורת סרט

Rebecca Movie Review

מישל צ'יקו על "רבקה":
"עיבוד חסר מעוף, מקוריות או עומק"

סרט ארכיון שתף/י

משחק לילי ג'יימס, ארמי האמר, קריסטין סקוט-תומאס, טום גודמן-היל, קילי הוז, סם ריילי במאי/ת בן ויטלי

מתח/פעולה

ביקורת סרט לרבקה מאת מישל צ'יקו | כתבת קולנוע

ציון המבקר

"חסר מעוף"

דירוג הגולשים

ראית את הסרט? העבר/י את העכבר ודרג/י!

6/10

היכן תצפו?

בקולנוע

11.1% בבית

66.7% לא אצפה

22.2%

שלח/י

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

82 שנים עברו מאז יציאתה לאור של היצירה הספרותית הגותית ''רבקה'' מאת דפנה דה מוריאה. מאז, לא רק שהספיק הספר להפוך לקלאסיקה של ממש אלא זכה לעיבודים רבים ברחבי העולם לתיאטרון, לטלוויזיה ואפילו עיבוד קולנועי זוכה פרס האוסקר לסרט הטוב ביותר שנוצר על ידי לא אחר מאלפרד היצ'קוק ב-1940. עכשיו, זוכה הסיפור המוכר לתחייה נוספת עם עיבוד חדש של הבמאי הבריטי בן וויטלי ("אש חופשית", "גורד שחקים"), לשירות הסטרימינג של נטפליקס.עיבודים קולנועיים ליצירות ספרותיות קלאסיות גדולות תמיד תלויות במידת מה של השוואה בין השניים והפערים המתגלים ביניהם. אבל, כשזה מגיע לעיבוד קולנועי חדש לסרט ''רבקה'', קשה להימנע מהשוואות דווקא מול העיבוד הקולנועי של היצ'קוק שהגיע למעמד אייקוני בעצמו. עובדה זו, כנראה גורמת לסרטו החדש של וויטלי יותר נזק מאשר תועלת. מצד אחד, קיימת ציפייה גדולה לחידוש - להציג את היצירה ממקום אחר שלא נראה כמותו, מקום יותר אישי ופרטי של היוצר כמי שהתחבר אל היצירה וראה בה אפשרות נוספת לפרשנות משל עצמו. אולי אפילו אפשר להעז ולהציע גלגול מודרני ורלוונטי יותר שמתאים לרוח התקופה הנוכחית. מצד שני - היומרנות הגדולה עלולה להוביל לאכזבה גדולה וחוסר סבלנות משווע כלפי שחזורים וקלישאות. לצערי, העיבוד החדש לא מצליח לצלוח את ההשוואה אל מול עיבודו הקלאסי של היצ'קוק, לפרוץ מתוך צלו, ולהשאיר חותם משל עצמו.

נראה ש''רבקה'' החדש בוחר להביע את השינוי המתבקש בעיבוד יצירה ישנה, בעיקר בהעמקת מערכת היחסים הרומנטית בין האריסטוקרט למספרת, ולאו דווקא בהענקת חוויה מעניינת ומעמיקה נוכח הסיפור יוצא הדופן, כפי שהיה מצופה מסרט המעמיד במרכזו דמות נשית. ייצוג עולמה הפנימי של הדמות הנשית משוחזר שוב ושוב לאורך הסרט, נענה לייצוגים ומוסכמות המתכתבים עם גרסאתו של היצ'קוק, אולם הפכו למיושנים ושטחיים לאורך 80 השנים מאז עלתה על המסך.ספרה של דה מוריאה, המסופר מפי הגיבורה שאיננו יודעים את שמה, מגולל את סיפור התאהבותה ונישואיה לאריסטוקרט העונה לשם מקסים דה וינטר ובהסתגלותה, כנחותה ממעמדו של בעלה, אל חייה החדשים בצל מותה המסתורי של אשתו, רבקה, שהייתה אהובה על כולם. עיקר הבעייתיות בדמותה של המספרת מגולם ברגע חשיפת סודו של מר דה וינטר. תגובתה של המספרת לאותו מעשה קיצוני ואלים שנשמע באוזניה, גוררת מצידה התעסקות רק בדבר אחד - אהבתו כלפי רבקה. מעבר לעובדה שהתגובה מגוחכת, היא גם מבטלת כל קמצוץ לאמירה משמעותית כלשהי שהייתה יכולה להתפתח במהלך הסרט דרך דמותה הנשית.

אלמנט נוסף המושפע מהחזרתיות הלעוסה וחוסר החדשנות מהעיבוד המקורי, היא האווירה נטולת המתח והמסתורין המאפיינת את הסרט לכל אורכו. בניגוד לתהליך התאהבותם של האריסטוקרט השנוי במחלוקת בגיבורת הסיפור, כפי שמוצג בתחכום בסרטו של היצ'קוק - שילוב של מסתורין ואימה מהולים ברומנטיקה, הסרט החדש לא רק שנותן מקום גדול יותר לזוגיות הרומנטית הנרקמת בין השניים, אלא נופל לקלישאות משחקיות ובימויות שהופכות את הסרט לעוד דרמה רומנטית תקופתית טיפוסית. הכל קורה מהר ולאט מדי בו זמנית, ודווקא הרגעים שבהם יש סיכוי אמיתי להציג עומק כלשהו בקשר שבין שתי הדמויות אינם נבנים בהדרגה ועוברים בצורה שטחית ולא מספקת.יכול להיות שסלידתי מההתעמקות הרומנטית וחייהם הזוגיים (המקבלים נפח עלילתי גדול בסרט יחסית לעיבודו של היצ'קוק), הייתה פוחתת אילו ליהוקם של הדמויות הראשיות היה שונה. ההופעה נטולת הכימיה של השניים המלווה בשלומיאליות חסרת חן ופרצוף סובל מצידה של לילי ג'יימס ("סינדרלה", "מאמא מיה 2") כגיבורה, וחוסר מסתורין ואפלוליות בדמותו של דה וינטר המגולם על ידי ארמי האמר ("שם קוד מ.ל.א.ך", "קרא לי בשמך"), אשר הכריזמה הרבה והקסם האישי שלו כשחקן פחות עזרו לו הפעם, הופכים את השילוב של השניים לבלתי נסבל. אין ספק שקשה להכנס לנעליים של כוכבים הוליוודים גדולים כמו לורנס אוליבייה וג'ואן פונטיין, אבל לפחות ניתן היה לבחור בזוג שכיף לראות יחד על המסך.מה שכן קיים בסרט, הוא ניסיון להראות ואולי גם לגרום לנו להבין, את הצד ה''רע'' בסיפור- המניעים של הדמויות ואהבתם העמוקה אל רבקה המנוחה. התוספת השולית הזו לסרט יכלה להוות באמת נקודת מבט מעניינת, אבל היא שוקעת ונזנחת בנוף סיפורם המלודרמטי של מספרת הסיפור ושל מר דה וינטר המשאירים את הצופה עם טעם לעוס, מאוס וחסר מעוף.

מישל צ'יקו | כתבת קולנוע

עמוד הסרט תמונות מהסרט הוסף/י ביקורת!

שתף/י

שלח/י

רבקה - ביקורת גולשים / תגובות

צפיתם בסרט? ספרו לנו מה חשבתם! הוסף/י ביקורת!

שם: anipoגיל: 5005/11/2021 09:09:43

6/10

צולע. רימייק חיוור לסרט של היצ''קוק שגורם לך להבין עד כמה הוא היה גאון. לדעת להציג סיפור באופן מיטבי ולבנות מתח בצורה נכונה זו אומנות. כאן יש נפילה מהבחינה הזו , בתוספת לאורך המוגזם. יש שיפור מסויים לקראת הסוף, אבל כמאמר הקלישאה, זה " מעט מידי ומאוחר מידי". אם אפשר לציין לטובה משהו, זה את הצילום והנופים. ציון 6.5.

קישורים