יומני האפלצ'ים ביקורת סרט

Hillbilly Elegy Movie Review

ערן איצקוביץ על "יומני האפלצ'ים":
"מה שאמור להיות "פיתיון" אוסקר הפך למלודרמה לא מהנה"

סרט ארכיון שתף/י

משחק איימי אדאמס, גלן קלוז, גרביאל באסו, פרידה פינטו במאי/ת רון האוורד

דרמה

ביקורת סרט ליומני האפלצ'ים מאת ערן איצקוביץ | מבקר קולנוע

ציון המבקר

"מוגזם ומאכזב"

דירוג הגולשים

ראית את הסרט? העבר/י את העכבר ודרג/י!

6.2/10

היכן תצפו?

בקולנוע

14.3% בבית

57.1% לא אצפה

28.6%

שלח/י

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

המונח "פיתיון אוסקר" (Oscar Bait) הוא אחד הביטויים השגורים ביותר בפיהם של חובבי הקולנוע בסופה של כל שנה, אז יוצאים סרטים רבים שמכוונים לזכות בפרס הגדול ביותר בעולם הסרטים. "יומני האפלצ'ים", סרטו החדש של רון הווארד (שבעצמו זכה באוסקר על בימוי והפקת "נפלאות התבונה"), הוא אחד מאותם סרטים שהביטוי הזה מתאים לו לחלוטין, מתחילתו ועד סופו.הסרט מבוסס על ספרו של ג'יי.די. ואנס, עורך דין ואיש עסקים, בו סיפר על חייו כנער בעיירה כפרית, כזו שבדרך כלל אנו לא שומעים עליה בתקשורת האמריקאית (לפחות עד עידן טראמפ). עם הזמן הנער הפך לגבר צעיר שנמצא קרוב מתמיד להתקבל למשרה יוקרתית שעשויה לשנות את חייו מן הקצה אל הקצה. לאורך הסרט אנו רואים כיצד מעשיהם של משפחתו קשת היום, בעיקר אלו של אמו בוורלי (איימי אדמס) ושל סבתו בוני (גלן קלוז), משפיעים על כל צעד ושעל שלו, ובכך הן הופכות למרכזו האמיתי של הסיפור – ולא ג'יי.די. עצמו.

האמת, זוהי החלטה נכונה מאוד, שכן השחקנים שמגלמים אותו בצעירותו (אוון אסטלוס) ובבגרותו (גבריאל באסו) איומים באותה מידה. אסטלוס לא מצליח להביע טיפה אחת של רגש כשדמותו מגיעה למצבים דרמטיים (ולכמה מצבים דרמטיים היא נכנסת), ובאסו מתנהג כמו בלוק אדיש שלא מעניק שום דבר לדמותו של ואנס, למעט המראה הקשוח שלו. שניהם, כל אחד בנפרד אבל במעין יחד מוזר, לא מעניקים דבר או חצי דבר לדמות שמלכתחילה היא לא עמוקה במיוחד. אפילו הכוונה של במאי זוכה אוסקר לא הצליחה להוציא מהם אפילו מעט אמינות.אבל הם לא היחידים שנותנים פה הופעות לא מוצלחות. גם איימי אדמס, מהשחקניות המוכשרות ביותר בשני העשורים האחרונים, מגלמת את בוורלי הנרקומנית כקלישאה מהלכת, בצורה מפוזרת ואפילו מביכה. בעבר, אדמס הצליחה להוציא הופעות טובות גם מדמויות שלא היו כתובות טוב מלכתחילה (כמו דמותה של לויס ליין בסרטי סופרמן), אבל פה היא נראית כמו שחקנית בבית ספר למשחק שהמורה שלה אמר לה לא להציב לעצמה גבולות ולעשות מה שנראה לה, בלי כיוון. כמו רכב שמעורב בתאונת דרכים קשה, גם הופעתה של אדמס היא מחזה שלא נעים להסתכל עליו.

מי שכן מצליחה להציל את המצב, גם אם היא לא נמצאת פה בשיאה, היא גלן קלוז. תחת כמות גדולה של איפור, שמוריד ממנה כל טיפה של גלאם הוליוודי, השחקנית האגדית הזו מעניקה המון נשמה וטוב לב לדמות הסבתא האוהבת והתומכת של ג'יי.די., שעשתה בעברה כמה טעויות ומנסה לכפר על כך באמצעות עזרה לנכד האהוב שלה. זו דמות שהתסריט נותן לה הרבה בשר, אולי יותר מכל הדמויות האחרות, אבל גם זה לא מספיק כדי להציל את הסרט מהשבלוניות ומהמלודרמטיות המוגזמת שלו.כל הגורמים הללו הם רק כמה מהסיבות לכך שזהו פשוט סרט לא מוצלח. תחת שרביט הבימוי של הווארד, "יומני האפלצ'ים" מאבד כל סיכוי ממשי לממש את האפשרות הטמונה בו להפוך ליצירה שתהיה מעניינת אפילו במעט. מי שבעבר יצר סרטים משובחים כמו "אפולו 13" ו"פרוסט/ניקסון", ממשיך להוכיח שהוא ככל הנראה איבד את הטאץ' שלו – הכל פה מוגזם, אנמי, צעקני ובעיקר לא אמין. אי אפשר להתחבר לדמויות כמעט בכלל, אבל זו אשמה שניתן להטיל גם על התסריטאית ונסה טיילור, שהייתה מועמדת לאוסקר על התסריט של "צורת המים", שלא גיבשה את הסיפור בקוהרנטיות מינימלית.עם סיפור על החשיבות שבאחדות המשפחה ועם צוות מרשים על הנייר, "יומני האפלצ'ים" היה אמור לתת לנטפליקס כמה נקודות זכות נוספות בניסיונם להשתלט על עונת הפרסים. במקום זאת, הוא מצטרף לשורת פאשלות קולנועיות שלהם, סרט שהבנאליות שלו לא מצליחה ליצור אפילו מעט עניין בסיפור. מה שיכול היה להציג סיפור מרגש על משפחה לא מתפקדת שכוח האהבה של החברים בה מחזיק אותם מעל המים, הפך לסרט שההנאה בצפייה בו כמעט ולא קיימת. אפשר לסכם אותו במילה אחת – אכזבה.

ערן איצקוביץ | מבקר קולנוע

עמוד הסרט תמונות מהסרט הוסף/י ביקורת!

שתף/י

שלח/י

יומני האפלצ'ים - ביקורת גולשים / תגובות

צפיתם בסרט? ספרו לנו מה חשבתם! הוסף/י ביקורת!

שם: anipoגיל: 5016/10/2022 09:06:04

7/10

לוקה ביכולת לשמור על קצב ועניין. התפתחות הסיפור נפגמת בגלל התעכבות יתר על מצב קיים.החלק האחרון כבר מתחיל לעייף.סיפור שמבוסס על מקרה אמיתי. ג''יי די הוא סטודנט למשפטים שחוזר לעיירה בה גדל בעקבות התמוטטותה של אימו ממנת יתר הירואין. אנו חוזים בסיפור שלו ,על ידי תיאורים לסירוגין של העבר בהיותו ילד כשגדל עם אם יחידנית וקשת יום וההווה, בו הוא הוא מנסה לבנות לעצמו חיים טובים עם עתיד מבטיח. שתי הנשים שהיו דומיננטיות בחייו הן אימו הבלתי יציבה נפשית וסבתו שגם לה בעיות משלה. צלקות מהילדות ממשיכות ללוות אותנו גם לחיינו הבוגרים ,אבל השאלה היא האם אנחנו חזקים מספיק כדי לקחת את גורלנו בידינו ולשנות את המציאות, למרות תנאי פתיחה לא טובים.סרט לא רע ,אבל אפשר היה לעשות אותו בצורה טובה יותר.

קישורים