תל אביב חזרה לטלוויזיה. אבל התל אביב הזאת כבר לא קיימת

"הטבח" של yes ו"חזרות" של כאן 11 הן הסדרות הכי תל אביביות שהיו כאן מזה עשור לפחות, והעובדה שצולמו לפני הקורונה מעניקה להן רובד בלתי צפוי של געגוע לעולמות התרבות והקולינריה שנמחקו מחיי העיר

19 בנובמבר 2020

הטלוויזיה שלכם לא אוהבת את תל אביב. היו שנים, וזה לא היה מזמן, שבהן כל סדרת טלוויזיה ישראלית שמכבדת את עצמה הצטלמה בגבולות שבין נורדאו לרוטשילד וספסלי השדרות נשחקו מרוב סצינות וטיקיים. החלום התל אביבי פרץ בכל כוחו לטלוויזיה של סוף האלף הקודם ותחילת הנוכחי והנציח כל אידיאל וקלישאה שהצליחה העיר לייצר, מחיי הצעירים המבולבלים והכמהים שרוצים לכבוש אותה ועד לבורגנות הלבנה השבעה שמסרבת לשחרר את אחיזתה בה. לא הייתה יצירה מקורית בלעדיה. ואז הגיע הבקלאש הצפוי.

לא רק שתל אביב הפכה ללוקיישן טלוויזיוני מאוס ומשומש, התל אביביות עצמה – הרעיון ההומני על עיר עברית שוחרת שוויון וחופש – הפכה מוקצה בתעשיית הטלוויזיה הישראלית, ומקבלי ההחלטות בערוצי השידור (רובם תל אביבים) החלו לדקלם במרץ את המנטרה "זה תל אביבי מדי" כתגובה לכל הצעה שיש בה רמז של עירוניות מערבית ליברלית מתקדמת. בתוך כל זה, הדמות של "התל אביבי\ת" הפכה מהשחקנית הראשית בפריים טיים לעוד סטריאוטיפ ריאליטי שאפשר לנצל למטרות קיטוב ושיסוי. וזה רק קיצור תולדות הטרגדיה.

ד"ש לוהט מסוף הניינטיז. אגם רודברג ב"חזרות" (צילום מסך: כאן 11)
ד"ש לוהט מסוף הניינטיז. אגם רודברג ב"חזרות" (צילום מסך: כאן 11)

לכן היה זה מוזר ומעניין להיתקל השבוע בשתי סדרות ישראליות חדשות שתל אביב היה הכוכבת הגדולה שלהן. במובן זה, "הטבח" של yes ו"חזרות" של כאן 11 הן ד"ש לוהט מסוף הניינטיז, בחזרה אל הימים שבהם ההבטחה הנוצצת של התל אביביות ושברונות הלב שלה עמדו במרכז תשומת הלב הטלוויזיונית. זהו כמובן רק צירוף מקרים שהן עולות יחדיו, אבל שתיהן משדרות על אותם גלים: שחקניות שמרוכזות רק בעצמן, שפים שרוצים רק לזיין, ערימות אגו במרוץ בלתי פוסק אל פסגת הצלחה בביצה העלובה, אימת הכישלון, הריקנות וההתפרקות, קריסת הזוגיות, דעיכתו של הגבר הלבן, כל הבלוז האורבני הזה. מרגישים כמו בבית.

"הטבח" של ארז קו-אל ואורית דבוש, ששני הפרקים הראשונים שלה היו נהדרים ממש, עוסק בסצנת המסעדנות המגלומנית של העיר, "חזרות" עוסק בסצנת התיאטרון והמשחק הגועשת, ובשתיהן ניכרת היכרות עמוקה עם העולמות בהם הן מתרחשות. "הטבח" צולמה ברובה במסעדת "הרברט סמואל" תנצב"ה, מהמסעדות המעולות בתולדות תל אביב, והיוצרים הפיקו מהמטבח שלה את המקסימום. היא מתוחקרת לעילא ומספקת הצצה כמעט דוקומנטרית אל אחורי הקלעים של הקולינריה המקומית, כולל ניים דרופינג חביב של מקומות כמו הנילוס וההתייחסות המתבקשת למבקר המסעדות שגיא כהן.

אגב ניים דרופינג, אנחנו מכירים את כל השפים בעיר, דברו איתנו. "הטבח" (צילום מסך: yes)
אגב ניים דרופינג, אנחנו מכירים את כל השפים בעיר, דברו איתנו. "הטבח" (צילום מסך: yes)

באותו אופן גם "חזרות" הכובשת והמצוינת מכירה את עולם התיאטרון המקומי מבפנוכו ומכבסת את הכביסה המלוכלכת שלו בחוץ, סוגרת חשבונות עם היוהרה והנפיחות של התיאטרון הרפרטוארי וכוכביו הבכירים, ומציגה את החלום הגדול במערומיו. הכל קטן ועגום. הכישלון נמצא בכל מקום, גם בפסגת ההצלחה. נועה קולר וארז דריגס ביססו את הסדרה על סיפורם הזוגי האישי (ויצרו אותה יחד עם אסף אמיר), ובתוך הסדרה הם עובדים על מחזה שמבוסס על סיפורם הזוגי האישי, ואיכשהו מכל הזוגי והאישי הזה נוצקת אמירה אוניברסלית מזוקקת על זוגות יוצרים בפרט ועל עולמות היצירה בכלל.

אבל מעבר לעובדה שאלה שתי סדרות כיפיות, קטנות ומדויקות – דרמות אנטי-רומנטיות שמסתכלות לתל אביביות בפרצוף ולא מאוד מרוצות ממה שהן רואות – הן נטענות בכוח גדול כתוצאה מהעובדה הלא מתוכננת שהן מתרחשות בעולמות שנעלמו. הקורונה והמשבר הנורא שיצרה התנהלות הממשלה הכושלת סביב המגפה פשוט מחקו את עולם התיאטרון ואת סצנת האוכל מהמציאות העירונית, והותירו בה שבר עצום שמימדיו עדיין מתהווים. הצפייה בעבר הקרוב הזה, שנראה עכשיו כל כך רחוק, מעניקה לשתי הסדרות רובד בלתי צפוי של כאב וגעגוע לעיר שהייתה ונגוזה בין ליל.

הזוגי והאישי הוא האוניברסלי, כמו שאומרים בשכונת שפירא. "חזרות" (צילום מסך: כאן 11)
הזוגי והאישי הוא האוניברסלי, כמו שאומרים בשכונת שפירא. "חזרות" (צילום מסך: כאן 11)

ושוב, למרות שהן סדרות שונות מאוד זו מזו, קשה שלא לראות בעיניים תל אביביות את הריאליזם המשותף ביניהן, את האהבה לעיר שמשתקפת בצילומיה המעולים והרכים משכונת שפירא ועד הצפון הקר, את העיסוק הבועתי של הגיבורים בתחרותיות ברנז'אית ביצתית, את האמת על הפנטזיה. אז רגע, לכל הקיום הזה אנחנו אמורים להתגעגע? עכשיו כשהוציאו לנו את הנשמה, באמת היינו צריכים אותה, עם יד על הלב השבור? כנראה שכן.

יהיה מעניין לראות עוד עונה של "חזרות" ועוד עונה של "הטבח", עם הטלטלה האדירה שתכניס המגפה לחיי גיבורי הסדרות, אבל מעניין כרגע יותר להבין את הפער בין תל אביב 2019 ומה שנשאר ממנה ב-2020. כן, היא הייתה עיר של אשליות גדולה וכישלונות מנופצים, אבל אלה היו הכישלונות והאשליות שלנו. צלו של העתיד הקרוב מרחף מעל שתי הסדרות האלה כמו ענן כבד שהגיבורים אינם רואים, וכמעט מתחשק לצעוק על המסך "תפסיקו עם השטויות עוד שנייה יש מגפה! רוצו להשקיע במניות של פייזר ומודרנה!", אבל מתחשק גם פשוט להיות שם, בעיר ההיא שהייתה כאן וכבר לא קיימת.

"הטבח", שבת | 22:00 | ב-yes TV DRAMA ב-yesVOD וב-STING TV
"חזרות", חמישי | 21:45 | כאן 11