"כל העולם הוא במה, כל הגברים והנשים רק שחקנים. יש להם יציאות ויש כניסות, וכל איש בימיו –הוא משחק שְלל תפקידים שונים…" אומר ז'ק המלנכולי בקומדיה השיקספירית "כטוב בעינכם". ואילו ידע שיקספיר על סיפה של המאה ה 17 על קיומו של משחק השחמט שהגיע לאנגליה ונעשה פופולארי רק כמאתיים שנים אח"כ היה יכול אולי לשנות את הטקסט ולכתוב "כל העולם הוא לוח שחמט וכל הכלים הם רק שחקנים. יש להם פתיחות וסיומות וכל כלי בתורו הוא משחק של אסטרטגיות שונות".
נכון שמקורותיו של המשחק עצמו נטועים היכן שהוא בעולם העתיק של מזרח אסיה, אולם הוא קיבל את עיצובו המודרני אחרי גלגולים רבים ונדודים שטלטלו אותו לאירופה רק באמצע המאה ה 19 ולכן, מן סתם היה די אנונימי בתיאוריו קלי נוצת הכתיבה של המחזאי האנגלי את סביבתו. אבל המשחק האסטרטגי המופשט הזה, אחד המשחקים המורכבים ביותר של התרבות האנושית הוא ללא ספק גם אספקלריה נפלאה לתיאור ההיררכיה החברתית של העולם מהלכיה ומרכיביה. יש בו חיילים, שרי מאה, שרי אלף, פרשים, רצים וצריחים המגינים על בית מלכות. המלכה היא המסוכנת ורבת התככים בכלים והמלך העצל שבהם יכול אמנם ללכת לכל הכיוונים, אבל רק תזוזת משבצת אחת והוא הכלי החשוב על המגרש. בנפילתו מסתיים גם המשחק. "שח" – המלך "מט" – מת.
"גמביט המלכה" סדרת הדרמה הנפלאה, שבעה פרקים מהפנטים שיצרו ל"נטפליקס" סקוט פרנק ואלן סקוט על פי ספרו של וולטר טוויס טבולה כולה אמנם בעולם השחמט של שנות החמישים והשישים של המאה העשרים ומשתכשכת גם לקראת סופה במים הרותחים של המלחמה הקרה, אולם כדברי שיקספיר היא בעצם תמונת העולם כולו. בוודאי תצוגה מרתקת של עולמה הפנימי של גיבורת הסדרה, במבי ג'ינג'ית קטנת גוף וענקית עיניים שהופכת לנגד עינינו מיתומה שתולה בערוגות ההזנחה למושא להערצה של העולם כולו.
"גמביט המלכה" משפשפת היטב ובצורה מאוד מתוחכמת את מנורת הקסמים הטלוויזיונית כדי לחלץ מתוכה שוב את הג'יני הקתרטי של החלום האמריקאי. נכון שהארומה הממכרת הזאת מבשמת בעיקר את אולמות הקולנוע, אבל בימים שבהם הגבולות שבין המדיה מטושטשים ממילא, הנה גם המסך הקטן, בדרמה משלו מציע את הפתרון הנכסף. ובחלום האמריקאי כמו בחלום האמריקאי כדי לחצות את רוביקון הסער בדרך אל ההצלחה צריך לדלג על שלוש הרגלים – הקרבה, התמדה וכמובן כשרון. ולבת' הרמון, גיבורת הסיפור יש מנות יתר בשלוש הקטגוריות הללו. ומה שעושה את הסדרה למיוחדת כל כך היא הדרך שבה הולך ונבנה מיצויו של החלום. במתינות, באמינות ובאריגה אנושית מדוייקת ומאופקת ובאמצעים ויזואלים מרתקים, רבי יכולת והמצאה.
בת' הרמון היא ילדה של אמא, כל זמן שיש אמא. אבא לא יכול היה לשאת את המוזרויות של אשתו אליס ועזב את הבית. ניצני פילוסופית החיים העצמאיים והחשדנות אם לא הניכור לגברים נטעו בשמונת השנים המשותפות של השתיים, שנות חייה הראשונות של בת'. תאונת דרכים, ספק התאבדות של האם הטילה את בת' אל בית היתומים שם התמכרה לסמי הרגעה שחולקו לנערות החוסות ושם גם התוודעה למשחק השחמט. מי שפתח בפניה את העולם שבו מצאה את עצמה, מיצתה את יכולותיה ופיתחה את דמיונה-גאוניותה היה השרת של בית הספר שלימד אותה צעדים ראשונים וגילה את יכולותיה במרתף הבנין.
בת' שוקעת בעולם המשחק, מתחילה לקרא ספרים המתארים מהלכי שחמט, מלווים את הקריירות של גיבורי שחמט ובלילות, בעזרת גלולות ההרגעה היא פורשת מערכי משחק בכלי שחמט ענקיים אותם היא מזיזה בדמיונה על תקרת חדר השינה אותו היא חולקת עם עשרות בנות בית היתומות. שמונה שנים אח"כ והיא כבר בת 16 היא מתמודדת באליפות הפתוחה של ארה"ב. נערה יחידה בעולם של גברים, מנקבת מועדון סגור ודי מתנכר. חולפות עוד שש שנים ובגיל 22 היא מתמודדת במוסקווה הסובייטית על אליפות העולם מול ענק השחמט הרוסי הבלתי מנוצח, חרדת כל מתחרה שגבר עליה כבר פעמיים במפגשים קודמים.
הסדרה עוקבת אחרי התבגרותה של בת' באופן עדין, כמעט בלתי מורגש. השנים שחולפות מעצבות את אישיותה, ומעדנות את מראיה ומקשיחות את אופיה כשהיא הופכת מילדה מנוכרת לסביבתה לאשה מצודדת המוכנה לחלוק את צרכיה, במשורה אמנם, עם כמה חברים שהיא אוספת במהלך הדרך. חברים שחלקם היו יריבים שלה בתחרות זאת או אחרת ונפלו ברשת הכשרון הייחודי והמתפוצץ שלה.
על רקע שורה מתמשכת של תחרויות ואימונים מציעים פרנק וסקוט, בביצוע מהפנט של אניה טיילור-ג'וי בתפקיד הראשי אפשרות לחדור לעולמה הנעול של בת' ולהציג את הסביבה הלעומתית בה היא מתקיימת. סביבה גברית שמקבלת תחילה בבוז ובחוסר אמון את האישה היחידה כמעט בעולם זכרי ויצרי ומתנשא ולאט לאט נמסה ונפתחת להערצה אל מול הכישרון הייחודי האדיר. כדאי רק לציין כי הסיפור אינו מבוסס על מקרה אמיתי (יש האומרים כי הוא מבוסס בכלל על חייו של בובי פישר שהיה שחקן השח הגדול מכולם), ובמציאות של שנות החמישים-שבעים גם באמריקה הוא כמעט בלתי אפשרי. מקומה של האישה היה בבית פנימה, גיחותיה החוצה היו בעיקר למפגשים מפוטפטים עם בנות מינה או למספרה השכונתית ותפקידה לחנך את הילדים ולהקדים בחיוך את הבעל השב מהעבודה. על קריירה בעולם תחרותי שיש בו מן המחשבה והאינטיליגנציה המוחצנים אסור אפילו לחשוב.
ולכן בהחלטה להציב, בתקופת הזמן בו מתרחשת העלילה אישה הנוגחת כל הזמן בכיפת הזכוכית ומפרקת אותה, שכבה אחר שכבה מרחיקים פרנק, סקוט וטוויס את העלילה מתחום הריאליזם ומקרבים אותה לעבר המשל הקולנועי-טלוויזיוני ונעזרים בכל אמצעי ויזואלי כדי לממש את המשימה. זוהי סדרה בעלת נוכחות אקספרסיוניסטית ברורה המציגה את ההתרחשות מנקודת המבט האישית של הגיבורה שלו וחושפת כך את עולמה הפנימי. זה לא רק העולם שלה כלוח שח והכלים שעליו כבני האדם הנוגעים-לא נוגעים בחייה, זה בא לידי ביטוי בבחירת התפאורה המעוצבת היטב, האיפור והתסרוקות, בפלטת הצבעים הפסטלים המיוחדת לתקופה, בזויות הצילום ובעריכה המדוייקת כל כך המציגה נקודת ראות ברורה. משחק השחמט שמעולם היה אקשן די משעמם, שני אנשים יושבים ליד שולחן ומזיזים לאיטם כלי משחק במשך שעות הופך כאן לחגיגה אדירת המצאה של רעיונות, אפשרויות ובעיקר מתח.
וכשהשחמט ברקע כאובססיה קיומית, מסתדרים זה לצד זה לאורכה של העלילה המתפתחת נושאים כמו התבגרות, אובדן, מיניות דחוקה, התמודדות עם בדידות, ידידות, אהבה אפלטונית, ניכור אנושי, הערכה ורעות, התמכרות לסמים ואלכוהול. ואלה מחליקים כמעט בלי להשאיר סימן על הדמות הנחושה להגשים את חלומה.
אניה טיילור ג'וי היא אבן ראשה של הסדרה, היא הישות המאחדת את כל המרכיבים ומחזיקה אותם מלמעלה לקשת יציבה ומפוארת של הצלחה ויכולת. היא עדינה ונוקשה, היא מתנכרת ומתמסרת, היא חדה ומעורפלת והכל בריחוף מרתק, בתנועה אצילית, עם פרצוף מהפנט ועיניים עצומות שבולעות את כל מה שמסביב. גם הדמויות הנוספות שמתלוות אליה לאורך השנים בנויות במדויק. ביל קאמפ השרת הזקן והשתקן שמלמד אותה את רזי המשחק, מריאל הלר האם המאמצת, מתיו וראסל דניס לואיס האחים שפוגשים אותה עוד בראשית הדרך, מוזס אינגראם החברה השחורה מבית היתומים, הארי מלינג ותומס ברודי סנקסטר היריבים שהופכים לחברים, ג'ייקוב פורצ'ן לויד האהוב הלטנטי וכמובן מרצ'ין דורוצ'ינסקי היריב הרוסי הנערץ והמאיים ממול.
"גמביט המלכה" היא סדרה שאי אפשר שלא לעצור לידה ולהשתקע מולה. "נטפליקס" מפציצה אותנו לאחרונה בעשרות סדרות, רובן זבל, יער המסתיר את העצים הנפלאים, הבודדים שבו. אבל כשמוצאים סדרה כזאת נעלמות כל האכזבות. היא באמת מעשה נדיר של יצירה שאתם חייבים לעצמכם.
"גמביט המלכה" – 9 פלוס בסולם אורשר.
The Queen's Gambit
נטפליקס
https://www.youtube.com/watch?v=JX3UDaHyAek