בועה פלסטינית סקסית בלב תל אביב. זה עוד יכול לעבוד

והרי החדשות – להוט יש סדרה שהיא ברובה בערבית. כן, זה עדיין עניין בימינו. ישראל היא לא כזה מקום מתקדם כמו שאתם חושבים או לא חושבים שהיא. ו"נאפס" היא לא סתם סדרה בערבית – היא גם סידרה כמו שרשת כבלים בישראל יכולה להוציא: מושקעת, מאחוריה יוצרת עם חזון, יש לה אופי וסקס אפיל ואפילו אמירה. זו לא סדרה שהיא רק מס שפתיים עבור HOT, היא צריכה להיות הדבר עצמו. וחובת ההוכחה עליה.

"נאפס" היא קודם כל שם אחד שעומד מאחוריה – מייסלון חמוד, הכותבת והבמאית של הסרט הנהדר "לא פה, לא שם" שהיה גם הצלחה מפתיעה בקופות בישראל והוכיח שיש קהל לסרטים דוברי ערבית שעוסקים בבעיות של צעירים. ואפשר לראות הרבה נקודות השקה בין הסרט ההוא לבין "נאפס" שעוסק גם הוא בצעירים פלסטינים שגרים בתל אביב, עיר שאותה הם מגדירים "לבנה, גזענית ויקרה", אבל זו גם העיר שמגיעים אליה להגשים חלומות.

וורדה היא שחקנית מתחילה שעובדת כמלצרית במסעדה תל אביבית טיפוסית, ומקבלת את התפקידים שיש למדינה כמו ישראל להציע – לשחק מישהי בשואה. קייס, האקס שלה, עובד במועדון סאדו-מאזו ומתחמק מההוצאה לפועל, וסלאח חולם להיות מעצב אופנה בזמן שהוא יוצא עם בחור יהודי שמכריח אותו לעשות איתו קידוש שבת. שלושת הדמויות הראשיות הן הצד החזק של "נאפס", התפקידים המעמדיים בתוך החברה הערבית מתערבבים בזמן שהם מנסים ליצור לעצמם בועה פלסטינית בלב תל אביב.

יוצרת שיודעת להגיש פאנץ'. "נאפס" (צילום מסך: HOT)

וכן, כל זה גם מאוד דומה ל"לא פה, לא שם". העולם שאותו חמוד בוחנת הוא אותו העולם, והדמויות חיות עם קונפליקטים דומים. ההצלחה הגדולה של חמוד בסרט ההוא הייתה לקחת ז'אנר מוכר ואהוב בקולנוע – דרמת התבגרות קומית – ולשפוך לתוכו את העולם שהיא מכירה היטב. היא הצליחה לתאר את העולם הזה בצורה חיננית, מצחיקה, וגם מלאה בעיצוב נהדר וסקס אפיל. "לא פה, לא שם" היה פשוט סרט מאוד מגניב. וגם "נאפס" היא סדרה כזאת. וכן, הסקס אפיל נשמר כאן היטב.

חמוד מדגימה היטב כמה היא מצחיקה, כמה היא יכולה לכתוב דמויות שקל להתאהב בהן וכמה יש לה את העצם הזאת שיכולה להפוך את המסך לחגיגה של עיצוב, של מוזיקה, של הרגשת חיות. חמוד יודעת להגיש פאנץ' כמו שלא הרבה יוצרים בישראל יודעים להגיש כרגע. והיכולת הזאת לגמרי מתבטאת גם ב"נאפס".

ההבדל המרכזי הוא שכאן דרמת ההתבגרות מתערבבת עם ז'אנר נוסף, שהוא מה שמניע את עלילת הסדרה. כאן אנחנו נכנסים לפן השני של "נאפס" – דרמת פשע. ואם נדייק, הסדרה שייכת לתבנית ה"מצאו את עצמם מוכרים סמים כי זו הדרך היחידה לעשות כסף כשבמילא אתה לא יכול להיות חלק מחברה שאינה מעוניינת שתיקח בה חלק". כן, "מטומטמת" ישבה על ההגדרה הזאת, ועוד כמה סדרות בארץ ובחו"ל בשנים האחרונות. וזה שראינו את התבנית הזאת קודם לא היה כזה מפריע אם היא היתה עובדת מספיק טוב.

דרמת הפשע היא עקב האכילס של הסדרה. "נאפס" (צילום מסך: HOT)

לפחות בשני הפרקים הראשונים – זה עדיין לא שם. החל מהסצינה שבה שלושת הצעירים בסך הכל מגיעים לקנות קצת וויד ומוצאים את עצמם מול ברון סמים אימתני מיפו, וכלה ברגע שבו הם צריכים לברוח מהמשטרה במסיבה ועושים את זה בקלות מפתיעה בזמן שהם מצחקקים לעצמם. ההלחם בין הצד הקומי וההסתכלות המפוכחת והמעניינת על תל אביב מנקודת מבט של אנשים חיצוניים לה מאוד, לא מצליח להתחבר לצד שאמור להיות דרמת פשע מורטת עצבים. יתכן ואלה בעיות של הפרקים הראשונים, אבל נכון לעכשיו זהו עקב האכילס של הסדרה.

בגלל שאנחנו כבר צופים מיומנים, ואנחנו יודעים לאן הז'אנר הזה לוקח, אפשר להתחיל לחשוד לאן קו העלילה שבו שלושת הצעירים מוצאים את עצמם מסובכים עם ארגון פשע יכולה להוביל. כאן תהיה חובת ההוכחה של הסדרה – לא להסתפק רק בדמויות מקוריות, אלא גם לקחת את הצופה לכיוונים מפתיעים מבחינת עלילות הסמים. כי נכון לעכשיו, זוהי העלילה החלשה בסדרה. אין בעיה עם לעסוק בתבנית עלילתית שכבר ראינו בעבר, כל עוד אתה מודע לעובדה שהצופים חכמים כמו הכותב, ומנוסים מאוד בכיוונים שונים שניתן לקחת בהם את העלילה.

את התבנית העלילתית הזאת אנחנו כבר מכירים, תודה. "נאפס" (צילום מסך: HOT)

ולכן האתגר של "נאפס" יהיה פה כפול – לא רק לחבר את שני צדי הסדרה שבינתיים לא ממש מתחברים, אלא גם לדעת לכוון את צד המתח והפשע שלה לכיוונים שלא ירגישו שהם פה רק לקדם את הדמויות לאן שהיוצרת מתכוונת, אלא מספקים בעצמם את רגעי המתח שהם ההבטחה שבסדרות פשע.

בכל זאת, היכולת של חמוד לכתוב דיאלוגים שנונים ומצחיקים, וכמויות הסקסיות שהסדרה נוטפת, עוזרות לה להיות משהו שאי אפשר להוריד ממנו את העיניים. וכשהדמויות טובות ומספיק מעניינות תמיד יש תקווה שכל הפגמים יתיישרו בסופו של דבר, או לפחות יתמתנו ככל שנתקדם. שני הפרקים הראשונים של "נאפס" הם הבטחה, כאמור. נותר רק לראות איך "נאפס" תהיה ברגע שהסמים יפסיקו לעבוד, ותחושת ההיי תעבור.