לפני קצת יותר משלוש שנים צפיתי בהופעה יוצאת דופן של עברי לידר בפסטיבל הפסנתר. הופעה אינה המילה המדויקת. כלומר: זה היה ערב בנושא אהבה, שכלל גם שירים, אבל גם הרבה דברים אחרים - כמו הרצאה של חוקר רגשות ושיחות עם זוגות אקראיים מהקהל על הזוגיות שלהם, אחד מהם אף הציע נישואין על הבמה.
בדיעבד נדמה שזאת הייתה הטיוטה ל"לב שבור", הסדרה החדשה של לידר ושל פרופ' יורם יובל (המתמודד לכנסת מטעם הרשימה בראשות ירון זליכה), שדווקא לא מתמקדת בחוויית הזוגיות אלא בהתמודדות עם פרידה. אם מחברים את הערב והסדרה, אפשר להבין שלידר מושקע בניסיון להבין לעומק מה מזין את התהליכים האלה, כמי שאחת השורות המזוהות איתו יותר מכל היא "זה תמיד אהבה, וזה תמיד מסובך".
ב"לב שבור" של HOT8, לידר ויובל מנסים בשלושה פרקים להבין את מה המנגנונים הרגשיים, ההתנהגותיים והפיזיים מאחורי אותה תחושה כואבת. יובל הביא רופאים, פסיכולוגים ופסיכיאטרים מצד המדע, ולידר הביא מוזיקאים מצד האמנות. ההנחה המשותפת והמוסכמת, הדי-מרגשת, היא שגם אלו וגם אלו משתמשים בכלים שלהם כדי לבטא, לנתח ולרפא את התחושות האלה, וששניהם יכולים לעזור. מפגש בין קליניקה לקליניקה.
כך, בעוד הראשונים מתארים תובנות ומחקרים, האחרונים - ארקדי דוכין, מיכה שיטרית, דניאל סלומון, מארינה מקסימיליאן, עדן חסון ואברהם טל - משוחחים על השירים המצליחים שכתבו, שמאחוריהם שברונות הלב הפרטיים שלהם. זאת נקודת מוצא מעניינת לא רק לשיחה על רגשות, אלא בכלל לאופן שבו טלוויזיה יכולה להתעסק באופן אינטליגנטי במוזיקה פופולרית - עניין נדיר מדי במחוזותינו.
לידר סקרן ומתעניין, יובל נלהב מאוד, וזה מתגבש לכדי שלושה פרקים קצרים וחביבים. יחד עם זאת, אם להיות כנים, "לב שבור" יכולה הייתה להיות טובה הרבה יותר ממה שהיא בפועל. המבנה והתסריט שלה רופפים, והיא לא ממש מתגבשת סביב תזה מסוימת או מדגישה עקרונות מפתח, אלא בעיקר אורזת יחד שלל ציטוטים בנושא, חלקם תלושים באופן שמצמצם אותם לעתים לכדי דיון שטחי ומלא קלישאות. בעקבות זאת, המטען "המדעי" משמש יותר כקישוט לשירים, במקום ששני צידי המשוואה יעצימו אחד את השני ויבהירו זה את זה. זהו האתגר האמיתי, ו"לב שבור" מצליחה בכך מעט מדי.
הלב של הסיפור, אם כן, נותר בסוף מוזיקלי, ובא לידי ביטוי גם בביצועים משותפים של לידר עם אורחיו, חלקם נהדרים ("נמנע ממך"). כך נשארנו עם מעין "קארפול קריוקי" על פרוזאק: תכנית חביבה עם שירים יפים ושיחות קצת עצובות, עם קצת נגיעות של מדע פופולרי. גם ביום רע זה יותר מרוב מה שמציעים מסביב.