וואו אמריקה: עזבו הכל ורוצו לראות את הסרט הנפלא הזה

חיוך ששווה חמישה כוכבים. פרנסס מקדורמנד ב"ארץ הנוודים" (צילום: יחסי ציבור)
חיוך ששווה חמישה כוכבים. פרנסס מקדורמנד ב"ארץ הנוודים" (צילום: יחסי ציבור)

מעט מאוד סרטים מקבלים מאיתנו חמישה כוכבים, ו"ארץ הנוודים" עם פרנסס מקדורמנד הרוויח כל אחד מהם. קשה להסביר את העוצמה הרגשית שלו, אבל האנושיות האותנטית, החשופה והנדיבה שבו מרחיבה את הלב

28 במאי 2021

"גבר יצא לחפש את אמריקה ולא מצא אותה בשום מקום…" היה המשפט שהתנוסס על הפוסטרים של "אדם בעקבות גורלו" (Easy Rider) – סרט המסע מ-1969 שהגדיר מחדש את אמריקה ואת הקולנוע שלה. "קשה מאוד להיות חופשי כשאתה נרכש ונמכר ברחבת השוק", אמר ג'ק ניקולסון במונולוג ליד המדורה שמיקד את האמירה של הסרט. אחר כך הוליווד חזרה לעשות מה שהיא תמיד עשתה, ותרבות התאגידים הלכה והתעצמה. משבר המשכנתאות ב-2008 חולל טלטלה באמריקה ובעולם כולו, אבל שום דבר מהותי לא השתנה. לפני יומיים התפרסם שאמזון תרכוש את אולפני MGM – שהפיקו את "הקוסם מארץ עוץ" ואת סרטי ג'יימס בונד – בסכום של 8.45 מיליארד דולר, וכך תנכס לעצמה עוד פיסת תרבות לצורך אריזה ושיווק מחודשים.

עכשיו פרנסס מקדורמנד יוצאת לדרכים ב"ארץ נוודים", ופוגשת אנשים כמותה שנרמסו על ידי אמריקה התאגידית ובחרו להוציא את עצמם מהמטריקס. באחת התחנות בדרך היא חולפת ליד בית קולנוע שבו מוקרן סרט בסדרת "הנוקמים". היא לא נכנסת. "ארץ נוודים" הוא ההיפוך המוחלט של סרט התאגידים הזה. כמו האנשים שהוא מתאר, הוא נוצר מחוץ למטריקס, והוא ממלא את הריאות בהציגו דיוקן אלגי של אמריקה האבודה. קשה לדעת אם גם בשנה רגילה הסרט הכה נפלא הזה היה זוכה באוסקרים לסרט, לבימוי ולשחקנית הטובה ביותר. אבל קשה להתעלם מכך שהוא מופץ על ידי חברת סרצ'לייט, שנרכשה על ידי אולפני וולט דיסני, בדיוק כמו אולפני מרוול שמפיקים את סרטי "הנוקמים". כך שבסוף כולם נבלעים.

כתוביות הפתיחה מספרות על מפעל לייצור קירות גבס בנבדה שנסגר ב-2011 אחרי 88 שנים. העיירה אמפייר שנבנתה סביב המפעל הפכה לעיירת רפאים, ופֶרן (שרך, וגם רפרנס לשמה הפרטי של מקדורמנד) נאלצה לנטוש את ביתה ולעבור להתגורר בואן שלה, שאותו היא מציידת כמיטב יכולתה. למכרים מהעבר בהם היא נתקלת בחנות היא אומרת שהיא אינה homeless אלא houseless. כלומר, היא בוחרת בחיי נוודות, נוסעת ממקום למקום בעקבות עבודות עונתיות, ובין לבין עוצרת להתבונן באתרי טבע שאינם נמצאים במסלול הטיולים הרגיל. הסרט עוקב אחריה במהלך קצת יותר משנה.

כל האנשים שהיא פוגשת בדרך מגלמים את עצמם. פרנסס מקדורמנד ב"ארץ הנוודים" (צילום: יחסי ציבור)
כל האנשים שהיא פוגשת בדרך מגלמים את עצמם. פרנסס מקדורמנד ב"ארץ הנוודים" (צילום: יחסי ציבור)

בתחילת הצפייה ראשונה חשבתי ש"ארץ נוודים" ממשיך את דרכו של "ענבי זעם" מ-1940, העיבוד הנפלא של ג'ון פורד לספרו של ג'ון סטיינבק על איכרים שנעקרו מאדמתם בשפל הגדול של שנות השלושים ונאלצו לנדוד מערבה בחיפוש אחר עבודה. בהמשך הבנתי שעל אף הדמיון בנקודת המוצא, כאן מדובר בהיעקרות שהיא גם נפשית. סרטה של קלואה ז'או – שכתבה, ביימה וערכה – מבוסס על ספר עיון בשם "ארץ נוודים: לשרוד את אמריקה במאה העשרים ואחד". פרט למקדורמנד (שגם הפיקה) ודיוויד סטרת'רן, כל האנשים שהיא פוגשת בדרך מגלמים את עצמם ומספרים את סיפוריהם שלהם על מה הביא אותם לפרוש מהמערכת. כל סיפור הוא עולם ומלואו. 

בתחילת הסרט אנחנו רואים את פֶרן עוזבת את אמפייר ונוסעת במרחבים האדירים של נוודה המושלגת. כמה דקות אחרי כן הנופים מתחלפים במרחבים האדירים של בית אריזה של אמזון. זאת תמונה עתידנית מבהילה, רק שהעתיד כבר כאן – יש מאות בתי אריזה כאלה בארצות הברית. לינדה מיי, עמיתה לעבודה בפס האריזה, מזמינה את פרן ל"מפגש נוודי הגומי" באריזונה. בוב וולס, שמשתתף גם הוא בסרט, ייסד את המפגשים השנתיים האלה על מנת להעניק תמיכה לנוודים. בוויקיפדיה כתוב שהם נערכים מאז 2010, ומגיעים אליהם אלפי אנשים. 

מיליונים בארצות הברית חיים כך. "ארץ הנוודים" (צילום: יחסי ציבור)
מיליונים בארצות הברית חיים כך. "ארץ הנוודים" (צילום: יחסי ציבור)

פרן שומרת בעקשנות על עצמאותה – את קורותיה אנחנו מגלים טיפין טיפין – והיא אינה ממהרת להיענות להזמנה. אך כשהעבודה באמזון מסתיימת והיא נאלצת לפנות את אתר הקרוונים, היא יוצאת דרומה ומצטרפת למפגש הנוודים במדבר. שם היא לומדת כישורי הישרדות בדרכים ומתיידדת עם אנשים שאת חלקם תשוב ותפגוש בהמשך הדרך. כשאני כותבת את המילים האלה אני חוזרת אל הסרט ומוצאת את עצמי בוכה שוב. 

כמו ב"הרוכב", סרטה הקודם של ז'או על כוכב רודאו שבור, קשה להסביר את העוצמה הרגשית של "ארץ נוודים". האנושיות האותנטית, החשופה והנדיבה של לינדה, בוב, סוונקי ואנשים נוספים, רובם הגדול לא צעירים, מרחיבה את הלב. זה סרט מלא פיוט ורוח שאינו חוטא ברוחניקיות. יש בו רגעי אירוניה העולה מדימויים דוממים – פסל הדינוזאור הענקי בדרום דקוטה הופך ללא מילים לדימוי של אמריקה התאגידית, ורגע אחרי כן פרן מצלמת סלפי על רקע העתק גבס מוקטן של ראשי הנשיאים בהר הרשמור. אבל עיקר יופיו הוא בנופים האנושיים שלו, ונדמה שאין עוד כוכבת הוליוודית שהיתה יכולה להשתלב בו באופן כל כך טבעי. 

סרט מלא בפיוט ורוח שאינו חוטא ברוחניקיות. "ארץ הנוודים" (צילום: יחסי ציבור)
סרט מלא בפיוט ורוח שאינו חוטא ברוחניקיות. "ארץ הנוודים" (צילום: יחסי ציבור)

דווקא בשל הצניעות הנראטיבית שלו, חובה לראות את הסרט הזה על מסך ענק שיאפשר לכם להישאב לתוכו. מהרו ועשו זאת. וונדר וומן תחכה לכם. ושלא תהיה טעות, "ארץ נוודים", הסרט השני בבימויה של אישה שזכה אי פעם באוסקר, היה צריך לזכות, לא רק בשנת הקורונה, אלא בכל שנה בעשור האחרון.

★★★★★5 כוכבים
Nomadland בימוי: קלואה ז'או. עם פרנסס מקדורמנד, דיוויד סטרת'רן. ארה"ב 2020, 107 דק'