"טנט". ג'ון דיויד וושינגטון.
כריסטופר נולאן הוא נודניק. הבמאי-תסריטאי של "התחלה" ושלושה סרטי באטמן ("האביר האפל") עם כריסטיאן בייל אוהב לעשות רעש עם הרבה פירוטכניקה, אבל צריך להבין שיצירה "פשוטה" לא אומרת בהכרח "לא מתוחכמת". מזמן אמרתי שנולאן צריך להתרכז בבימוי ולוותר על שלב הכתיבה כי זה ישפר את הסרטים שלו (גם כשיש לו רעיונות טובים הוא לא יודע מה לעשות אִתם). הוא צריך מישהו אחר שימצא סיבה מוצדקת לעבור בין קטעי הפעולה שהוא כל כך רוצה לצלם. בהתחלה "טנט" מתקדם בקצב טוב כשדבר מוביל לדבר, ואז קורה מה שקרה ב"דנקרק": הוא חוזר על עצמו. נולאן יותר מדי מנסה להרשים ולהלהיב, ועוד חושב שצריך שעתיים וחצי בשביל זה. "טנט" הוא כמו הסרט "דה ז'וו" עם תסריט פחות טוב ותקציב גבוה יותר. בסרט המוצלח (אך לא נטול הפגמים) מ-2006 כיכב דנזל וושינגטון, ובסרט הזה מככב בנו.
גברים תמיד תופסים את מרכז הבמה אצל נולאן. לג'ון דיויד וושינגטון ("שחור על לבן" של ספייק לי), שלא דומה פיזית לאביו אבל אפשר לשמוע את השחקן הוותיק באינטונציה של משפטים מסוימים, יש בנוסף לכישרון המשחק גם יכולת להחזיק סרט על כתפיו. על שאר השחקנים, כולל רוברט פטינסון (סרטי "דמדומים" ובאטמן בסרט ב-2022), אליזבת' דביקי, קנת' בראנה, מרטין דונובן (שחקן שאני אוהב מאז "אמון הדדי" של האל הרטלי), אהרון טיילור-ג'ונסון, ומייקל קיין בקטע יחיד, בעיקר מוטלת המשימה לומר משפטים פומפוזיים ושטותיים ברצינות מירבית. הדיאלוגים כמו נכתבו כדי להתנוסס על חולצות פרודיות שאנשים בוגרים לא יכולים לקחת ברצינות. בכלל, מכל העלילה וההתרחשויות יתלהבו בעיקר בני 13 שלא ראו סרטים רבים לפני כן, "שליחות קטלנית" הראשון למשל, ויופתעו מכל התפניות הכי צפויות בעולם. התאפקתי לא לכתוב "תפניות" במרכאות.
"טנט". רוברט פטינסון, ג'ון דיויד וושינגטון.
קשה לכתוב על העלילה מבלי להרוס אותה, וגם כי בשלב מסוים היא חסרת היגיון. דמות חסרת שם (עוד קלישאה שחייבת להיעלם מעולם הקולנוע) באיזושהי יחידת ביון נקלעת למשימה חובקת עולם שקשורה לסייטור (Sator), אוליגרך רוסי (בראנה עם המבטא המתאים), שמתעקש להיות נשוי לקאט (דביקי) שלא אוהבת אותו ("אם היא לא תהיה שלי היא לא תהיה של אף אחד" הוא אומר בתקריב מאיים), ולא עוזבת אותו כי איים עליה שאם תעזוב לעולם לא תראה שוב את בנה. בנה חשוב לה מאוד. היא עושה הכול בשביל הבן שלה. הבן שלה זה הדבר הכי חשוב בעולם. אם כל בני האדם בעולם ימותו אז גם הבן שלה ימות (גם היא, אגב). וגורלו של העולם עומד על כף המאזניים כי סייטור מחזיק בחלקי מכשיר שעלול להשמיד את כל האנשים בעולם וג'ון (דיויד וושינגטון) מוכן לעשות הכול כדי להציל את חייה של קאט, משום מה. לא ברור למה הוא מוכן לסכן את חייו בשבילה. בשלב מסוים עדיף לא לשאול "למה" בסרט הזה.
"טנט". קנת' בראנה, אליזבת' דביקי.
מסייע לו ניל (פטינסון), הלחם של כל דמויות המשנה מכל הסרטים אי פעם: מגיע משום מקום, הגיבור מטיל ספק במניעים שלו, הוא מדבר במשפטים מסתוריים, ובעל כישורים וקשרים במקומות הנכונים, כשבמקרה הזה הדמות נעדרת כל חן. יש פעלול מוצלח של השניים במגדל מגורים בהודו. כן, כיאה לסרט פעולה שהעולם עומד בו בסכנה, ובמרכזו סוכן מיומן, מתפרשת העלילה בין מדינות רבות, כולל אנגליה ואסטוניה.
פירוש שם הסרט "טנט" הוא "עיקרון", "עמוד תווך" ונולאן בחר בו כי חשב שזה יעשה רושם והמילה היא פלינדרום (שימו לב לשלט שבו Sator רשום הפוך). הסרט עוסק בזמן, מסע בזמן, עבר והווה והוא נשען כמעט על הרצון להראות דברים זזים אחורה (זה הסרט השלישי של נולאן שזוכה באוסקר לאפקטים), וזה מגניב, אבל אם זה לא מגובה בעלילה ובדמויות מרתקות אז זה גימיק שנמאס ממנו. בחלק השיא של הסרט יש ניסיון מאולץ לחתוך בין שלושה מוקדי עלילה שלא שווים ברמת העניין שבהם, כשהמערכה הצבאית כולה אפקטים בלי שום עניין, והקרב הפיזי עם רוסי גדול גוף מאיים מצולם בתקריבים ולא ברור מה קורה שם בדיוק.
דירוג: 
טנט (ארה"ב, בריטניה, 2020)
בימוי: כריסטופר נולן | תסריט: כריסטופר נולן | משחק: ג'ון דיויד וושינגטון, רוברט פטינסון, אליזבת' דביקי, קנת' בראנה, הימש פאטל, דימפל קפאדיה | מוסיקה מקורית: לודוויג גורנסון | צילום: הויט ואן הויתמה
הפצה: טוליפ אנטרטיימנט, החל מה-27.05.2021 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: