ילדים, תהיו בשקט: סופסוף סרט אימה מלחיץ ומותח כראוי

לפני שלוש שנים ג'ון קרסינסקי ביים סרט אימה דל תקציב (במונחים אמריקאים) ומוצלח ביותר, שהפתיע והכניס פי עשרים ממה שהוא עלה. זאת לא הייתה אמורה להיות התחלה של פרנצ'ייז אלא סרט חד פעמי, אבל, כאמור, הוא הכניס המון כסף, והאולפן (במקרה זה פרמאונט) רצה עוד – כי ככה עובדים בהוליווד מאז שנות השבעים.

סקוט בק ובריאן וודס, שהגו את התסריט המקורי, לא רצו לכתוב עוד אחד כזה, כי מבחינתם הם מיצו את הרעיון. אבל קרסינסקי התפתה ומצא דרך להמשיך את הסיפור. הפעם הוא קיבל לידיו תקציב משולש, ויש כבר פרסומים שהוא עובד על סרט שלישי. בהתחשב בכך ש"מקום שקט 2" נולד בחטא, מדובר בהרחבה מוצלחת למדי של הרעיון המבריק שהניב את הסרט המקורי. "ארבעה בני משפחה חיים במסתור ונאלצים לשמור על דממה, שאם לא כן המפלצות העיוורות ימצאו ויהרגו אותם. 'מקום שקט' הוא אחלה סרט שואה" – כך סיכמתי את הסרט הראשון בפוסט בפייסבוק.

הסרט השני שולח את גיבוריו למסעות בדרכים ומפגיש אותנו עם שורדים נוספים, לא כולם נחמדים. בהתאם, האסוציאציות מתחלפות, והסרט מזכיר את סדרת הזומבים "המתים המהלכים" – בעיקר המפגשים עם קהילות שונות. בעלילה הפעם יש יותר רגעים צפויים, ואפילו קלישאתיים (מישהו מגיע בדיוק בזמן לצורך הצלה של הרגע האחרון), אבל גם הסרט הזה מלחיץ ומותח כראוי. 

ספוילר: ואז באו חייזרים מגעילים ואכלו את כולם. "מקום שקט 2" (צילום: יחסי ציבור)

"מקום שקט" לא סיפק רקע לעולם הקיצוני שנזרקנו לתוכו, והמיסתורין היה חלק מכוחו. "מקום שקט 2" – גם משום שזו הייתה דרך לשלב את הכוכב, שכזכור לא צלח את הסרט הקודם בשלום  – חוזר אחורה, ומראה לנו איך הכל התחיל. פלישה של חייזרים, כמובן. הפתיחה מכילה את המראה המאוד מוכר של משפחה שמתכנסת לצפות במשחק הבייסבול של הבן הבכור – דימוי שאין אמריקאי ממנו (בתמונה מפוזרים גם דגלי פסים וכוכבים). ואז בום! 

אחר כך אנחנו קופצים 400 ומשהו ימים קדימה, לנקודה שבה הסתיים הסרט הקודם. אחרי אובדן ביתם, אמילי בלאנט, הילדים רגן (מיליסנט סימונדס המצוינת) ומרקוס (נואה ג'ופ) והתינוק שנולד בסרט הראשון, יוצאים לחפש מקום מגורים חדש. כך הם פוגשים את קיליאן מרפי שמצא מקלט במפעל פלדה נטוש. הוא לא מאוד שמח לקראתם, ומסרב למלא את תפקיד האב החסר. אבל כשרגן החירשת מחליטה על דעת עצמה לצאת לדרכים בעקבות מסר מסתורי, הוא משתכנע לצאת בעקבותיה.

אמרנו מלחיץ או לא אמרנו. "מקום שקט 2" (צילום: יחסי ציבור)

בשלב זה הנרטיב מתפצל לשתיים ואף שלוש עלילות מקבילות. בכל אחת מהן הגיבורים נתקלים באותן מפלצות עיוורות ומהירות תנועה, ונאלצים לאלתר דרכים חדשות להתמודד איתן. כל סצנה בפני עצמה עשויה לעילא, אלא שקרסינסקי בחר לחבר ביניהן בעריכה צולבת שמעבירה אותנו לסירוגין בין הסיפורים השונים, גם ברגעי השיא של העימות עם המפלצות, וזה פוגם במידת מה באפקטיביות שלהן.

עם זאת, הבחירה לתת לילדים המתבגרים רגן ומרקוס להוביל את הסיפור, מניבה דיבידנדים דרמטיים. במערכה האחרונה היא גם מצדיקה את העריכה המקבילה ביניהם. אם הסרט הקודם עסק בהורות, הסרט הזה הוא על דור העתיד, שאולי יצליח (בסרטים הבאים) לברא את המפלצות מהארץ.

נסיך של אמא, אם לא תסתום יאכל אותך חייזר. "מקום שקט 2" (צילום: יחסי ציבור)

כתסריטאי, קרסינסקי עדיין דבק בגישה שמוטב להראות מאשר להסביר. כך, למשל, הוא מחדד את המתח שנוצר סביב מיכל אטום שבו הדמויות מסתתרות. כבמאי, אף שהצורך לשמור על שקט כדי להסתתר מהמפלצות עדיין מהותי, הסרט הזה נדמה רועש יותר. לפעמים אף הרגשתי שהמוזיקה של מרקו בלטרמי נוכחת בו קצת יותר מדי. אבל הסצנות שבהן הסרט משחק עם נקודת השמע של רגן – לרגעים נצמד לדממה שבאוזניה, ואז יוצא ממנה למרחב השמיעה שסביבה – ערוכות באופן שמוציא מהן את המיטב. בסך הכל, באורך של 97 דקות הסרט מסתיים בשיא ולא מותיר רגעים מתים.

☆★★★ 3.5 כוכבים
A Quiet Place Part II בימוי: ג'ון קרסינסקי. עם אמילי בלאנט, קיליאן מרפי, מיליסנט סימונדס, נואה ג'ופ, דג'ימון הונסו, ג'ון קרסינסקי. ארה"ב 2021, 97 דק'