סופסוף: "מהיר ועצבני 9" עולה בקולנוע

אחרי דחיות חוזרות ונשנות בגלל הקורונה, ולא פחות מארבע שנים אחרי שהסרט הקודם בסדרה יצא, מגיע הערב סוף־סוף לבתי הקולנוע "מהיר ועצבני 9" ומבטיח להיות הבלוקבאסטר שיחזיר את כולנו לקולנוע באופן רשמי.

והאמת? אין סיבה שזה לא יקרה. אמנם לא מדובר באחד הסרטים הטובים בסדרת סרטי האקשן המצליחה, אבל הוא בהחלט עדיף על הסרט הקודם (שהפקתו סבלה מסכסוך מתוקשר שהתגלע בין וין דיזל לדווין "דה רוק" ג'ונסון) ועל הספין־אוף האנמי והמאכזב "הובס ושואו" (שפתר את הסכסוך המתוקשר בכך שנתן לג'ונסון סרט משל עצמו).

גם בפעם הזו ה"עלילה" שולחת את טורטו (דיזל) ואת חבורתו העליזה (שכוללת את מישל רודריגז, טייריס גיבסון, לודקריס, נטלי עמנואל וג'ורדנה ברוסטר) למסע חובק עולם בחיפוש אחר גאדג'ט משוכלל כלשהו שמסכן את שלום העולם. אלא שהפעם מי שמסבך את העסק הוא ברנש זעוף בשם ג'ייקוב (ג'ון סינה), שמתברר עד מהרה כאחיו הצעיר ותאב הנקמה של טורטו.

מצד אחד, "מהיר ועצבני 9" ממשיך ללחוץ על הדוושה ולהגדיל את מידת הגיחוך של הפעלולים. אחרי שהסרט הקודם עשה שימוש משעשע בצוללת גרעינית, הסרט הנוכחי מתהדר במגנט ענק (כמו ב"שובר שורות") ובמכונית שעפה לחלל. מצד שני, הסרט גם משמש סוג של פריקוול עבור טורטו. אז יש כאן גם פלאשבקים אינטימיים, טרגדיות משפחתיות - שמצחיקות מבלי להתכוון לכך - וסצנה הזויה שבה המצלמה נכנסת אל תוך התודעה־נשמה של גיבורנו הקשוח.

בסופו של דבר, "מהיר ועצבני 9" לא מחדש הרבה, אבל זה בסדר. הוא רועש, הוא טיפש, ויש בו מספיק הסחות דעת ורגעי WTF כדי להצדיק את הצפייה בו. פה ושם אפילו מתפלקת לו איזו הברקה חטופה. הוא אולי רחוק מלהיות מושלם, אבל הוא בהחלט מושלם כדי לחזור לשגרה.

הצלחה שלא נחזתה

בעיתוי די מקרי, הסרט התשיעי בסדרה יוצא שבוע לפני שימלאו 20 שנה ליציאת הסרט הראשון, "מהיר ועצבני", שיצא ב־22 ביוני 2001 ואמור היה להיות סרט מרוצי מכוניות קטן וחסר יומרות, בכיכובם של וין דיזל ופול ווקר. אלא שהסרט הקטן הזה הוליד את אחת מסדרות הסרטים הפופולריות, המבדרות והמצליחות כלכלית של המאה ה־21.

זה קרה בטעות, כמובן. כשהסרט עלה לאקרנים לפני שני עשורים, אף אחד לא חשב עליו יותר מדי. ואם כן חשבו עליו, בעיקר ציינו עד כמה הוא דומה ל"נקודת פריצה", עם קיאנו ריבס ופטריק סוויזי, רק עם מכוניות מרוץ במקום גלשנים (דיזל גילם את הפושע־נהג מרוצים דומיניק טורטו. ווקר גילם את השוטר הסמוי תכול העיניים בריאן אוקונור).

למרות ההצלחה המפתיעה בקופות, דיזל החליט שלא מתאים לו להשתתף בסיקוול. כשהגיע הזמן לצלם את הסרט השלישי, גם ווקר העדיף להבריז.

רק בסרט הרביעי, שאיחד את צוות השחקנים של הסרט המקורי (והוסיף את גל גדות), החלה סוף־סוף להתגבש הנוסחה המנצחת שתהפוך את "מהיר ועצבני" למעצמת על עולמית: כמה עשרות מכוניות מהירות, קאסט מגוון מבחינה אתנית, לוקיישנים בינלאומיים, בחורות יפות בבגדי ים שרוקדות בהילוך איטי, כוכבים אורחים שווים, פעלולים מגוחכים לחלוטין שאינם מכירים בחוקי הפיזיקה, קווי עלילה מופרכים הלקוחים מסרטי "אושן 11" ו"משימה בלתי אפשרית", טוויסטים מלודרמטיים הלקוחים מעולם אופרות הסבון, הרבה דיבורים על משפחה, ובירה קורונה.

הסרט החמישי (והטוב ביותר בסדרה) העלה את הרף כאשר הוסיף למיקס את דווין "דה רוק" ג'ונסון, בתור סוכן פדרלי מיוזע שדולק בעקבות ווקר ודיזל, וזה היה למעשה הסרט הראשון בסדרה שמימש את הפוטנציאל והפך לתופעה. מאז הגרף רק ממשיך לעלות והסדרה ממשיכה לגדול בכל מובן. אפילו מותו הטרגי של ווקר ב־2013, שהתרחש במקביל לצילומי "מהיר ועצבני 7", לא הצליח לבלום את ההצלחה הגדולה או להעכיר אותה. להפך. הפרק השביעי היה הראשון שחצה את קו מיליארד הדולר בהכנסות. בסך הכל, סרטי הסדרה גרפו עד כה קרוב ל־6 מיליארד דולר. התקווה של המפיקים היא שהסרט התשיעי יניע את הקאמבק המיוחל ויכניס בקופות סכומים שיהיו דומים לאלה שהכרנו בתקופה שלפני הקורונה.