לשחרר את גאי ביקורת סרט

בספרו משנת 1981 "סימולקרות וסימולציה" טען הוגה הדעות ז'אן בורדיאר כי מחקי המציאות החליפו את המציאות בדבר חדש הנקרא "היפר-מציאות" וכי נוצר קושי להבדיל בין המציאות לבין מה שאמור להיות הייצוג שלה. אי הבהירות והחשש מעולם שאינו אמיתי גרר לא מעט התייחסויות תרבויות בכלל וקולנועיות בפרט . "מ"עולם המערב" המופתי שברא עולמות מדומים דרך "זיכרון גורלי" העוסק בחברה המייצרת זיכרונות, "המופע של טרומן" הבלתי נשכח ועד לסרט החדש" לשחרר את גאי" העוסק בדמות במשחק מחשב המפתחת תבונה משלה ושוברת את כל הכללים .סרטו של שון לוי (סרטי "לילה מוטרף במוזיאון") עוסק בעולם שכולו מציאות וירטואלית מדומה. במשחק מחשב בשם “עיר חופשית" גאי הוא מה שמכונה "דמות ללא שחקן" כלומר הוא דמות שאינה משוחקת על ידי משתמש במשחק. גאי קם בבוקר, לובש את אותם בגדים, הולך לעבודתו בבנק, מסביבו מתקיימים עשרות מעשי הרג וביזה כולל בבנק שלו והוא ממשיך בשלו - עוד דמות רקע להנאת השחקנים האמיתיים. את גיא מגלם בתושייה ובהנאה רבה ריאן ריינולדס שתמיד נע בין הרציני לקומי, נראה נפלא ומאז שהפך ל"דדפול" נדמה ומצא את מקומו בהוליווד. ריינולדס הוא החתיך הרגיש שקל להזדהות איתו והוא ליהוק מושלם לדמות במשחק מחשב שלפתע מגלה את עצמה. עולמו (המדומה חשוב לזכור) של גאי ישתנה ברגע שהוא יפגוש את "נערת המולוטוב" שהיא בעצם מפתחת משחקים בעולם האמיתי (ג'ודי קומר, “להרוג את איב"). שמה בעולם האמיתי של נערת המולוטוב הוא מילי והיא משחקת במשחק מתוך מטרה לחשוף לקהל המשתמשים שבעצם היא ושותפה החנון "קיז" (ג'ו קירי, "דברים מוזרים") הם אלה שכתבו את המשחק לפני שאיל הון מרושע גנב מהם את הרעיון בגילומו של טאיקה ואיטיטי ("ג'וג'ו ראביט") המפליא בגילום דמותו של הארכי-נבל המרושע והמגוחך אנטון, שכל מטרתו היא להרוויח כמה שיותר כסף מהמשחק ובכלל לא מעניינת אותו העובדה שבזכות התוכנה של מילי וקיז דמויות במשחק החלו לפתח תודעה עצמית.גאי נשבע לעזור לנערת המולוטוב בחיפושיה אחר רמזים שיובילו להוכחה שהמשחק הוא בעצם פרי יצירתה. הוא שובר את הכללים והופך לשחקן בפני עצמו, צובר נקודות ועולה ברמות המשחק. גאי הופך לסלב העולם האמיתי כשכולם מנסים להבין מיהו השחקן שמאחוריו. הוא גם משנה את חיי הניצבים האחרים במשחק כשהוא גורם להם להבין כי יש להם אפשרות לבחור ולחיות את חייהם הווירטואליים והמדומיינים בצורה אחרת. הסרט היה בהחלט יכול להעמיק בדיונים כבדי משקל בנושא של בינה, תודעה ורצון חופשי (נושאים שבם התנהל דיון פנטסטי בסרט "בלייד ראנר" וגם ב"מטריקס"), אבל אנחנו בקיץ ובשיא החום והלומי קורונה אז למי יש בכלל כוח לדיונים אקדמאיים פילוסופיים עכשיו? "לשחרר את גאי" בוחר בדרך הקלה, קלה מדי, ומרדד את הדיון בכל השאלות המרתקות האלו לסיפור אהבה דביק בין גאי לבין נערת המולוטוב. נדמה שבכל הזדמנות לעצור וקצת להגות במה שהסרט מציג על עולמות מדומיינים למול העולם האמיתי - ההגות נדחקת לטובת בידור קליל ופירוטכניקה (ויש פירוטכניקה מרהיבה בסרט כולל סיקוונס אחד נפלא שבו נאבק גאי בבן דמותו שמנסה למנוע ממנו להגיע לעיר שבקצה העיר ואז לפתע יש אזכורים לנוקמים, לפורטנייט ועוד). בכלל, חוזקו של הסרט בניימדרופינג או בכל מיני ביצי הפתעה שהוא זורק על צופיו.למרות קלילותו, הסרט מוכיח לנו עד כמה העולמות הווירטואליים הם חלק בלתי נפרד מחיינו, והם ימשיכו וילוו אותנו לצרכים שונים. ב"לשחרר את גאי" הצורך הזה הוא בידורי גרידא. אחלה סרט לקיץ, ותו לו. והערה לסיום - בסרט מושמע מספר פעמים להיטה של מריה קארי "פנטזיה", ובכן גם שיר זה הוא בעצם סימולקרה. המקור הוא השיר הנפלא של להקת טום טום קלאב "ראפ המילים".

ספר הפתרונות The Book of Solutions חדש 2024

מעשייה אמריקאית American Fiction 2024

מסכנים שכאלה מסכנים שכאלה 2024

הגול הבא מנצח Next Goal Wins 2024

לרוץ על החול Running on the Sand 2023

דוגי סטייל Strays 2023

ברבי Barbie 2023

עוברות את הגבול Joy Ride 2023

לא לוקחים קשה No Hard Feelings 2023

שקרים קטנים You Hurt My Feelings 2023