ניקולס קייג' עשה לעצמו בעשורים האחרונים שם של כוכב מדרג א' שמשתתף בסרטים סוג ז'. אחרי שורת הצלחות ביקורתיות וקופתיות בשנות ה-90 ותחילת האלפיים עם סרטים כמו "לעזוב את לאס וגאס" עליו זכה באוסקר, "אדפטיישן" ו"שר המלחמה" וסרטי אקשן משובחים כמו "עימות חזיתי" ו"קון אייר", הסתבך קייג' כלכלית והחל לקבל כל הצעה אפשרית.הסכמתו להשתתף בכל זבלון אקשן/אימה/פנטזיה ללא קשר לאיכות התסריט וההפקה הפכה לנושא למערכון מצליח של "קולג' הומור" והוא אף הקפיד לנפק בסרטים אלו תצוגות משחק מוגזמות ומוקצנות במיוחד. אבל מדי פעם קייג' בוחר פרויקט צדדי שלא יקבל מימון ללא השתתפות של כוכב בקליבר שלו וכך קיבלנו הברקות כמו "ג'ו", "צבע מהחלל", "מנדי", "פקד מושחת" וכעת גם "פיג".
פרסומת
סרטו של הבמאי מייקל סרנוסקי לוקח את ניקולס קייג' הרחק למחוזות דרמת הארט-האוס שאופייני למצוא יותר בפסטיבלי קולנוע, מאשר בבתי הקולנוע. זוהי דרמה קטנטנה ואיטית מלאת אווירה יותר מאשר עלילה על שף מצליח בשם רוב שחי מזה שנים בבקתה מבודדת ביערות אורגון עם חזירת המחמד שלו. החזירה האהובה מסייעת לו למצוא פטריות כמהין נדירות ולמכור אותן למסעדות דרך סוחר פטריות יהיר ומקושר בשם אמיר (אלכס וולף) שמהווה את הקשר היחידי שלו לעולם החיצוני.לאחר שנחטפת החזירה, נאלץ רוב לצאת מחייו המבודדים בטבע ולצאת למסע יחד עם אמיר על מנת להחזירה. אם זה נשמע לכם סרט מסוג של "ג'ון וויק", "פיג" הוא בדיוק ההיפך מכך. זהו מסע מהורהר אל עבר סצנת הקולינריה של פורטלנד והאנשים שמרכיבים אותה. סרט על בדידות, שכול וחיפוש אחר קשר אנושי, שבו המכות היחידות שמחטיף הגיבור הן מילוליות ומי שנותר חבול ופצוע גופנית ונפשית זה הוא עצמו.
סרנוסקי, שזה סרטו הראשון באורך מלא כבמאי ואף אחראי לתסריט, מביים את "פיג" בקצב מהורהר ואיטי, נותן לצופה זמן להיסחף לתוך האווירה החולמנית של הסרט. לעיתים אלו בדיוק הרגעים בהם ייחודו של "פיג" בנוף הקולנועי המהיר והעצבני מתבלט, אך לעיתים זה פשוט נראה כמו תרגיל סגנוני שגורם ל-92 הדקות של "פיג" להיראות ארוכות ממה שהן.מספר סצנות במרכז הסרט בהן רוב, האדם שהיה במרכז העניינים והחליט להיות אאוטסיידר מבחירה, מבצע דה-קונסטרוקציה של הדמויות האליטיסטיות בסצנה הקולינרית וגורם להן לבחון את חייהן מזווית אחרת, מהוות את השלד העלילתי שמסייע להותיר חותם על הצופה. "פיג" הוא מסוג הסרטים שסינפילים מושבעים יימצאו בו בניית עולם ייחודית ואנושיות רבה בדומה לסרטיו המוקדמים של הבמאי וים ונדרס, בעוד שקהל שילך לסרט בשל שמו של הכוכב ימצא את הסרט משעמם ואף תמוה.
המשחק הטוב והאווירה המיוחדת הם הפלוס הגדול.סרט קטן וקצר שאפשר להתחבר אליו למרות שהוא איטי ולא סוחף. רובין הוא איש מתבודד שחי בבקתה ביער ולפרנסתו אוסף פטריות כמהין. לצידו החזירה האהובה שלו שגם מסייעת לו באיתור הפטריות. לאחר שהחזירה נגנבת, הוא יוצא יחד עם הבחור שאיתו יש לו שיתוף פעולה עיסקי כדי למצוא אותה. המפגש עם האנשים מחזיר אותו לעברו וכך גם אנו לומדים על רובין והרקע שלו ומקבלים רמזים לנסיבות שהביאו אותו לחיות כפי שחי כיום, הרחק מהמין האנושי.סוף סוף ניקולאס קייג'' בסרט שהוא לא טראש.
שם:mikiz11גיל:6314/10/2021 22:15:25
6/10
סה"כ אכזבה, במיוחד לנוכח רמת הציפיות הגבוהה שהביקורות יוצרות.
ניקולס קייג'' בתפקידו הטוב ביותר? נו באמת. לאורך כל הסרט הוא מסתובב עם הבעה אחידה על פניו המוסתרים מאחורי זקן פרא ולכלוך ומשחרר לחלל כ-20 משפטים בקול חלוש. לא צריך להיות שחקן מחונן לתפקיד כזה.
הסרט איטי ביותר, העלילה לא לגמרי ברורה, לא ממש אמינה והסוף מאכזב וסתמי.
נראה שהבמאי התאמץ ליצור "בכוח" סרט אפל וקודר אבל הסצנות החשוכות לא יוצרות אווירה קודרת אלא רק מתסכלות את הצופה וגורמות לו להתאמץ לראות.
שם:מוניגיל:7108/10/2021 10:17:41
9/10
סרט מצוין. משחק מעולה. אומנם סרט איטי וכהה אבל מי שרוצה אורות זוהרים מרצדים שילך לדיסקוטק. לא הפריע לי שהסרט איטי כשאני בקולנוע אני לא ממהר. מומלץ לא נשים חושבים. ראיתי כל כך הרבה חזירים בחיפה אבל לא חמודה כמו בסרט. מומלץ בלי חום למי שלא ממהר.