גם אם חגי לוי לא היה מספר בראיונות שגרסת המקור השוודית ל"תמונות מחיי נישואין" של אינגמר ברגמן השפיעה על היצירה שלו לאורך השנים, אפשר היה לנחש שזה המקרה. למעשה, גם אם מעולם לא ראיתם את המיני-סדרה המקורית, ראיתם אותה באינספור וריאציות בסדרות, סרטים או מחזות של יוצרים אחרים. חלקן מתבססות על המקור באופן מוצהר וחלקן מושפעות ממנו באופן יותר מעורפל, אבל "תמונות מחיי נישואין" המקורית חיה ונושמת כמעט בכל יצירה מערבית על זוגיות, אהבה ונישואים מאז שיצאה בשנות השבעים.
אם זה המקרה, והסדרה הזאת שוכפלה כל כך הרבה פעמים בווריאציות שונות - האם באמת צריך גרסה חדשה ואמריקאית שלה? התשובה הפשוטה היא לא, לא "צריך". אבל העובדה שגם בשנת 2021 הדיון במוסד הנישואים מצליח להיות כל כך מטלטל מוכיחה שהנושא עדיין לא מוצה, וכנראה לא ימוצה אף פעם.
"תמונות מחיי נישואין" החדשה, שעלתה ב-HBO ומשודרת בישראל ב-yes ,HOT וסלקום tv, היא גם לא שונה באופן מהותי מהיצירות האחרון של לוי, ובעיקר מזכירה את "הרומן", שדנה בנושאים דומים. אבל כל זה לא נועד לומר שהיא ממוחזרת, לעוסה או מיותרת, אלא בדיוק ההיפך. היא מורכבת מסצנות דיאלוג ארוכות, חפירות על חפירות על חפירות על היחסים בין שתי הדמויות הראשיות ובינם לבין עצמם, ואף פעם לא מגיעה למסקנה ברורה - אבל זו בדיוק הסיבה שהיא מציעה שיקוף אכזרי כל כך של המציאות.
לוי בחר לשמור על סיפור המסגרת ומהלך העלילה של הסדרה המקורית, אבל עם היפוך מגדרי. הפעם זו האישה (מירה, בגילומה של ג'סיקה צ'סטיין) שעוזבת את בעלה (ג'ונתן, בגילומו של אוסקר אייזק) ואת בתם המשותפת עבור גבר צעיר יותר. הגבר הוא (אזהרת ספוילר) פולי, ישראלי שמגולם על ידי מיכאל אלוני, שמופיע לכמה דקות בפרק האחרון בלבד. רוב הסדרה מתרחשת בבית של בני הזוג, לפני ואחרי הפרידה, ולמרות שדמויות נוספות נכנסות ויוצאות, הן משמשות בעיקר כטריגר לעוד שיחת יחסים בין מירה וג'ונתן.
"אני חושבת שאנחנו צריכים ללמד ילדים שאהבה נגמרת, ואז אולי זה לא יכאב כל כך", אומרת מירה לג'ונתן באחד הפרקים. האמירה הזאת, עם התמימות המטופשת שבה וגם האופטימיות הרציונלית, ממש מגלמת בתוכה את הסיבות שאהבה, נישואים ובעיקר פרידה הם עדיין נושאים טעונים ומרתקים כל כך לדיון, וככל הנראה גם ימשיכו להיות אובססיה נצחית של עולם האמנות. מלבד ההיפוך המגדרי, הסדרה מפגינה עדכניות גם בדיון במוסד הנישואים ונושא המונוגמיה, כשבפרק הראשון אנחנו נחשפים לזוג חברים של מירה וג'ונתן שחיים בקשר פתוח. אבל הסבל הבלתי פוסק שמתואר לאורך הפרקים וחוסר היכולת של מירה וג'ונתן להתנתק אחד מהשנייה מזכירים שכל הדיונים הרציונליים האלה והתובנות החברתיות על כמה מוסד הנישואים הוא רעוע - מתמוססים מול המציאות הבלתי ברורה של האהבה, השאלות על מהות ומשמעות האהבה, איפה היא מתחילה ואיפה היא נגמרת, האם היא בכלל נגמרת ועוד אינסוף שאלות שנדמה שהאנושות תמשיך לנסות לענות עליהן ללא הצלחה. במוסד הנישואים אפשר לדון באופן ברור, אבל אהבה? הרגש החזק והאמורפי הזה שולט בנו, והישות האנושית חלשה מדי בשביל לשלוט בו בחזרה.
מבחינת הליהוק, ההיכרות רבת השנים בין אייזק לצ'סטיין בהחלט עוזרת לייצר מתח בין הדמויות הראשיות. אבל צ'סטיין היא שחקנית שמאוד קשה להתחבר אליה רגשית, והקושי הזה מורגש גם כאן. היא קרה יותר ממה שהדמות שלה אמורה להיות, וקשה לאהוב אותה. אייזק הרבה יותר טוב ומרגש, אבל גם הדמות שלו היא לא אדם שקל לאהוב. יחד עם זאת, אין שום צורך לאהוב את הדמויות כדי להזדהות איתן ועם המערבולת הרגשית שהן עוברות. הדיאלוגים האמינים מצליחים להעביר במדויק את התחושה הבלתי נסבלת של חוסר היכולת לוותר על אהבה או להתנתק מהאדם שפעם חשבנו שנאהב לנצח, והיום אנחנו שונאים ואוהבים בו זמנית. את התחושות האלה "תמונות מחיי נישואין" תופסת במדויק, מה שהופך אותה לסדרה מאוד לא פשוטה לצפייה, אבל בו זמנית מתגמלת ומהורהרת. היא מתאימה לכל מי שאי פעם עבר פרידה או תהה על קנקנה של אהבה וזוגיות. מה שכן, היא כנראה לא מומלצת למי שעומדים להינשא בקרוב. אם אתם שייכים לקטגוריה הזאת, מוטב שתישארו זמן מה בבועה הוורודה שלכם, כי "תמונות מחיי נישואין" תפוצץ לכן אותה בפנים.