אולפני 'סוני' לא לקחו הרבה סיכונים עם ההמשכון/חידוש של הסרט הרביעי בעולם הקולנועי של "מכסחי השדים". לשם כך גייסו את הבמאי של "ג'ונו", ג'ייסון רייטמן, בנו של איוון רייטמן הבמאי של הסרט המקורי. הם נעזרו בעלילה של הסרט הראשון כדי לפתח את העלילה החדשה עם כמה דמויות מהסרט הראשון שמבליחות במהלך הסרט וגם במהלך הקרדיטים עצמם. אפילו שדים ורוחות מהסרט הראשון יצוצו להם במהלך הסרט הזה."מכסחי השדים - החיים שאחרי" הוא בהחלט סרט שמעניק כבוד למקור ולא מזלזל בו אף לרגע אחד.
העלילה מתחילה עם דמותו של איגון ספנגלר, אחד מארבעת מכסחי השדים המקוריים. במקור גילם אותו התסריטאי/במאי הרולד ראמיס ("לקום אתמול בבוקר") שנפטר בשנת 2014 ועכשיו דמותו הממוחשבת מתעוררת לתחייה. הוא נטש את חבריו בניו יורק, את רעייתו ובתו, ועבר להתגורר בעיירה קטנה בלב מדבר, בה הוא מאמין שתתחולל אפוקליפסה. מותו בטרם עת מוביל את בתו המנוכרת ושני ילדיה שעומדים להיות מפונים מביתם בשל חובות אל העיירה שכוחת האל שבה מתרחשות רעידות אדמה מוזרות ולא ברורות.
פרסומת
אז אנחנו לא בניו יורק אלא בלב מדבר, בעיירה שמזכירה יותר את סרטי "Tremors" מאשר את הסרטים המקוריים המתרחשים בתפוח הגדול. העובדה שבני נוער מובילים את הסרט ושניים מהם לא ממש תושבי המקום מזכירה במקצת את עלילת "The Lost Boys" אבל גם את "הגוניס". בכלל, הסרט מזכיר יותר את הסרטים שסטיבן שפילברג הפיק לבני הנעורים בשנות השמונים מאשר את "מכסחי השדים" המקורי. הסרט הראשון בסדרה היה שופע בהומור ואילו הסרט החדש סובל קצת מעודף חשיבות עצמית. הסרט המקורי היה שטותניקי לחלוטין וכיכבו בו קומיקאים ותיקים. כאן הגיבורים הם בני נוער הנראים מאוד בודדים. אם כבר יש מוצר שהסרט החדש מזכיר, זוהי הסדרה המצליחה של נטפליקס, "דברים מוזרים".עדיין, התסריט מספק מספר רגעים קומיים מקסימים בזכות הנוכחות של לוגאן קים, הילדון בן ה-13 המגלם צעיר היוצר תכניות פודקאסט העוסקות בעל-טבעי. הוא גונב את את ההצגה מצוות שחקנים צעירים ומבוגרים המנוסים ממנו בהרבה, ביניהם מי שהייתה ילדת הפלא, מקנה גרייס, מהלהיט הקיטשי, "חיבור פשוט". היא גם גיבורת הסרט תחת פאה של שיער שחור מתולתל קצר, משקפיים ושיק של טומבוי. פין וולפהארד, כוכב הסדרה "דברים מוזרים", מגלם את האח הדלוק על צעירה מקומית. עוד בנמצא פול ראד ("אנטמן" בכבודו ובעצמו) וגם השחקנית האיכותית קארי קון. על כולם מעפיל אותו ילדון לא מוכר שסוחט את המיטב בעזרת כריזמה בלתי נגמרת בכל סצנה בהשתתפותו.
לקראת הסוף המרשעת מהסרט הראשון והמקורי תחזור, ופול ראד וקארי קון ישחזרו את תפקידיהם של סיגרוני וויבר וריק מוראניס, שהיו מאוד קאמפיים לעומת ראד החביב וקון נטולת חוש ההומור. באופן לא מפתיע השחזור של הסצנות המקוריות גם יבהיר לצופים עד כמה הסרט החדש כל כך רחוק ברוחו מהמקור.הסוף הקיטשי מזכיר יותר את סרטי מסחטות הדמעות של רון האוורד ורוברט זמקיס מאשר את התסריט של הרולד ראמיס. הכוונות של "מכסחי השדים - החיים שאחרי" טובות והביצוע סביר לחלוטין, אבל התחושה שהסרט הזה מחושב מתחילתו ועד סופו מותירה אותו ללא נשמה למרות הניסיון הכוחני לרגש אותנו. בסופו של דבר מדובר בעוד מוצר הוליוודי ואכן מרגישים שהיוצרים שלו באמת אוהבים את מה שהם ניסו לעשות ואת המסורת שהם ממשיכים, אבל זה לא מספיק.