"הבת האפלה" – ביקורת: מדויק, יוצא דופן ובלתי מתפשר

"הבת האפלה". אוליביה קולמן.

"הבת האפלה" של מגי ג'ילנהול הוא סרט חשוף ואותנטי המבוסס על ספרה של אלנה פרנטה. על המסך ניתן למצוא שמות מוכרים כמו אוליביה קולמן ("הכתר"), דקוטה ג'ונסון ובן זוגה של ג'ילנהול, פיטר סרסגרד. אך עובדה מעניינת יותר היא שמאחורי הקלעים מניעות את הגלגלים שתי מפיקות ענק שגם מגיפה עולמית לא הצליחה לעצור, הלוא הן טליה קלינהנדלר ואסנת הנדלסמן-קרן הישראליות. אז כפי שנהוג לומר – שאפו ענק.

לג'ילנהול בת ה-44 קריירת משחק מבוססת, והיא בעיקר זכורה מתפקידה בקומדיה השנונה "המזכירה" ומ"דוני דארקו" שם שיחקה לצד אחיה ג'ייק ג'ילנהול. זהו סרטה הראשון באורך מלא של ג'ילנהול כבמאית וגם התסריט המשובח הוא פרי עשייתה. הבחירה בספר של פרנטה (שם העת של הסופרת האיטלקייה שזהותה לא ידועה) היא צעד אמיץ אך משתלם – והתוצאה מדויקת ויוצאת דופן. הסרט מצליח לשמר תחושת של עמימות נרטיבית, כשהעבר וההווה משחקים תופסת, אך גם לא מפחד לבעוט בביקורתיות בתפיסת האימהות ונשיות.

החיבור בין ג'ילנהול ובין צמד מפיקות העל הישראליות קלינהנדלר והנדלסמן-קרן החל עוד בעבודה על העיבוד האמריקאי לסרטו של נדב לפיד "הגננת", שם שיחקה והפיקה ג'ילנהול לצד השתיים. החיבור הוליד את העבודה המשותפת על הסרט הנוכחי, בעין הסערה של הקורונה, כשעיקר הצילומים נעשו ביוון.

האמביוולנטיות שבאימהות היא נושא שנחשב, גם היום, טאבו. בספרה כותבת פרנטה "ילד הוא מערבולת של חרדות". כך, דמותה של ליידה (אוליביה קולמן), מרצה לספרות ואם לשתיים אשר יוצאת לחופשה באיי יוון, חולקת עם אם אחרת "ילדים הם.. אחריות רבה" (על משקל הציפיות בו סוף המשפט יהיה ילדים הם ברכה). הסרט חושף את הקושי בהיות אישה אשר לעיתים רבות נתפסת כפונקציה בלבד – לילדיה, לבעלה, למאהבה, או להוריה שלה.

ליידה מתכננת חופשה שקטה כשאל האי מגיעה משפחה רעשנית וגדולה ומפריעה את שלוותה (תשומת הלב שלי פנתה פעמים רבות לדיוק בתחושה שעולה כאשר אדם ניצב מול משפחה שכזו, חוויה שכל ישראלי נתקל בה בעברו). היא מרותקת ממערכת היחסים בין אם צעירה (דקוטה ג'ונסון) ובתה וזו משמשת כמראה מעוותת ליחסיה שלה עם בנותיה הבוגרות. הסרט אוסף אליו אלמנטים של אימה, דרמה, וכיאה לפרנטה (האחראית גם לסדרת הספרים "החברה הגאונה") – מסתורין.

"הבת האפלה". אוליביה קולמן, דקוטה ג'ונסון.

הסרט מצולם בשוטים סגורים, על גבול הקלסטרופוביים של הצלמת הלן לובר ("אף פעם, לעיתים רחוקות, לפעמים, תמיד") המייצרים תחושת מחנק, אותה מחזק פס הקול של דיקסון הינצ'ליף האנגלי – אשר הלחין בחן רב גם חלק נכבד מפס הקול של הסדרה "פיקי בליינדרס".

הסרט מדויק, לא מתפשר וחסר מניירות, הוא אינו חוטא בגלוריפיקציה של הורות או נשיות תחת שבירה מנטלית ומציג מורכבות מלאה בלי להאביס את הצופה. הוא לא תמיד נעים אך ישר להפליא.

דירוג:

הבת האפלה (ארה"ב, 2021)
בימוי: מגי ג'ילנהול | תסריט: מגי ג'ילנהול, אלנה פרנטה | משחק: אוליביה קולמן, ג'סי באקלי, פיטר סארסגארד, דקוטה ג'ונסון
הפצה: החל מה-16.12.2021 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: