"שעת אפס" – ביקורת #1: סדרה על כמה כואב להתבגר

מאת דוראל אלטרס
"שעת אפס". דורון בן דוד, מיה לנדסמן.

"שעת אפס". דורון בן דוד, מיה לנדסמן. צילום: בועז יהונתן יעקב.

זה כבר לא סוד שהמערכת מעודדת מורים צעירים להביע דעות – פוליטיות ואחרות – בזירה הבית ספרית, אך באותה הנשימה, מערכות היחסים בין התלמידים והמערך הבית-ספרי הפכו את יוצרותיהם וכל מורה יכול להיחשף בקלקלתו, רק שהפעם יש לקהל השבוי אייפונים משוכללים במיוחד כדי לאפשר בית דין שדה. לסביבה הזו נכנסת סדרת הדרמה "שעת אפס" של כאן 11.

אם העלילה של "שעת אפס" מוכרת, זה לא במקרה – משרתו של מורה לאזרחות נמצאת בסיכון לאחר תלונה של תלמידה הקשורה לפליטת פה על מוסריותו של צה"ל. למי מאתנו שלא זוכר – אי שם בשנת 2014 הרחוקה, צרותיהם של תיכוניסטים נראו שונות כיום ולילה מצרותיהם ב-2022. ספיר סבח, תלמידת תיכון, הגישה תלונה על המורה שלה לאזרחות, אדם ורטה, לאחר שאמר בכיתה כי "צה"ל הוא הצבא הכי לא מוסרי בעולם". ורטה פוטר בסוף אותה שנת לימודים, באופן לא קשור, עקב קיצוצים. לאחר מכן יצא חוזר מנכ"ל שהצהיר כי מורה יוכל להביע דעה ולבקר את הממשלה, כל עוד יקפיד שלא לכפות את עמדתו או להביע דה-לגיטימציה למדינה.

למרות קווי העלילה הדומים, "שעת אפס" של הסופרת דקלה קידר מתמקדת דווקא ב'איך' ולא ב'מה'. עם רקע מגוון, הספיקה כבר קידר לשחרר רבי מכר לנוער ("שלומצי כותבת יומן" ו"משהו פשוט מסובך"), לכתוב תסריטים לסדרות רבות, ופרט האינפורמציה שאותי הכי עניין הוא כתיבת הקריינות של שי אביבי לסדרת הקאלט "בואו לאכול איתי". כך, יוצרת קידר תסריט אמין במיוחד כשהיא מדברת באופן שוטף את שפתם של התיכוניסטים, ובה בעת מצליחה להעביר גם את הדינמיקות העדינות של מערכות היחסים הכושלות של המבוגרים האחראיים.

"שעת אפס". אמיר בנאי, דורון בן דוד.

"שעת אפס". אמיר בנאי, דורון בן דוד. צילום: בועז יהונתן יעקב.

אל קידר חובר הבמאי איתן צור, אשר זכור היטב מ"בטיפול", "החמישייה הקאמרית" ו"הבורגנים". בניגוד לטקסטים הקודמים אותם ביים, "שעת אפס" מתמחה בהתקדמות בקצב לא מעצבן (דבר חריג בימים אלו). הדיאלוגים אמינים והאינטריגות מוכרות, אפילו הניואנסים התיכוניים שחסרו כל כך בתוכניות כמו "בלאקספייס" נכונים פתאום (כי מי לא ישב על הרצפה בזמן שמנהל בית הספר חופר במערכת הגברה סוג ג', ומי לא בכתה בשירותים בגלל מורה?).

אחת הסיבות הראשונות להישאב אל תוך סדרה שכזו היא הקאסט המפואר בה היא מתהדרת – עלמה זק, דביר בנדק, עירית קפלן, לייב לב לוין, אמיר בנאי בהופעת בכורה דרמטית (חיכינו לך!), אך בעיקר דורון בן דוד ("פאודה","מנאייכ") בתפקיד שונה במיוחד מבדרך כלל והברקת הליהוק של מיה לנדסמן בתפקיד ליאן, התלמידה המתלוננת (תפקיד שעצם ליהוקו הוא הפוך על הפוך אחד גדול, לאור הצהרותיה האחרונות של לנדסמן).

"שעת אפס". מיה לנדסמן.

"שעת אפס". מיה לנדסמן. צילום: בועז יהונתן יעקב.

למרות שהסדרה מנסה לזעזע עם משפטים כמו "מוות לערבים", "כל שנה יש לנו רבין רוצח" או "את מקבלת אפס כבן אדם", זה לא הפן הפוליטי שמניע את הדמויות שלנו. מי שהתבלבל לחשוב שזוהי סדרה על מוסר יבין מהר מאוד שזו סדרה על בני אדם, על דחפים, על ערך מול הפסד ועל כמה כואב זה להתבגר.

הביקורת מבוססת על 3 הפרקים הראשונים בסדרה.

דירוג: ★★★★½

שעת אפס (ישראל, 2022)
יצירה: דקלה קידר | בימוי: איתן צור | תסריט: דקלה קידר | משחק: מיה לנדסמןדורון בן דודעלמה זקעירית קפלןדביר בנדקלייב לב לויןאמיר בנאי | צילום: בועז יהונתן יעקב
שידור: החל מה-10.01.2022 בימי שני ב-21:15 בערוץ כאן 11. קדימון:

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?