האחיין שלי בנץ: ביקורת סדרה

HaAchiyan Sheli Bentz Series Review

ליטן לשינר על "האחיין שלי בנץ: ביקורת סדרה":
"קאסט החלומות בסיטקום שאסור לקחת ברצינות כדי ליהנות ממנו "

שתף/י

משחק דניאל קורן אורי ורד מאור כהן נועה כהן גיתית פישר אושרית סרוסי

קומדיה

ביקורת סדרה להאחיין שלי בנץ: ביקורת סדרה מאת ליטן לשינר | כתבת קולנוע, טלוויזיה ורכילות

ציון המבקר

"כיף גדול"

דירוג הגולשים

ראית את הסדרה? העבר/י את העכבר ודרג/י!

8.9/10

מדד פופולריות

3.5/10

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

כמו כל דבר טוב, גם ההתמכרות שלי ל"אחיין שלי בנץ" הגיעה באיחור אופנתי. אבל כשכל הפייסבוק שלי היה מלא באנשים שלא מפסיקים לדבר על הקסם הזה, הייתי חייבת להבין על מה מדובר. תמיד אמרתי שהתוכן שנוצר בתאגיד הוא האיכותי ביותר שיש לנו כאן. התוצאה לא משתנה כשמדובר על התוכן של 'כאן חינוכית'. כיף לראות סדרה כזו שלא מזלזלת במוח של הצופה שלה למרות הגיל הצעיר ואפילו מצליחה להיות חוצת דורות. "האחיין שלי בנץ" ממשיך את הדפוס הזה ואולי אפילו מהווה את הסדרה הטובה ביותר של 'כאן חינוכית' עד כה עם סיטקום שמצויד בקאסט מושלם ובדיחות שלא היו מביישות כל סיטקום שהתמכרנו לעשות לו בינג' בנטפליקס. יוני (דניאל קורן) הוא מורה להיסטוריה שמאוהב בקולגה שלו שיא-גל (הראשון מבין משחקי המילים הכה מעולים שיגיעו בהמשך) שכל חלומו הוא להיות מנהל התיכון בו הוא מלמד. לאחר שחלומו מתנפץ הוא עושה עסקה עם השטן (מאור כהן), מילולית, בה נאמר בשורות הקטנות שעל מנת להגשים את החלום הוא צריך בסך הכל לדאוג שבנו של השטן- בנציפר, יעבור בגרות מלאה, וגם יגור איתו למשך כל אותה התקופה.

את בנץ מגלם אורי ורד בתפקיד הראשון הגדול שלו. הוא לא טוב ביחסים עם בני האדם וטוען שהגיע בכלל מצפון-קוריאה, יש לו כוחות והוא אוהב לשרוף דברים, לעתים גם סתם כשהוא כועס. ורד, שהתפוצץ בשנים האחרונות ברשתות החברתיות בעזרת שורת סרטונים קורעים מצחוק, הוא אחד מההימורים המעולים שנראו פה ועם הדינמיקה המעולה שלו ושל דניאל קורן הם מובילים את קאסט החלומות שכולל בין היתר גם את גיתית פישר ואושרית סרוסי ("זאת וזאתי"), שתי הקומיקאיות מהטובות שיש שכרגיל מצליחות לגלגל אותי מצחוק. כל תיכון צריך את מלכת השכבה שלו, גם ב"אחיין שלי בנץ" הצופים מקבלים את אחת המתנות הגדולות - אמה אלפי (הבת של גורי), נכנסת לנעליים של רג'ינה ג'ורג' מ"ילדות רעות", אולי דמות מלכת הכיתה הכי טובה שנעשתה פה, ובתור נציגת דור Z שאוהבים לקרוא לכל דבר אייקוני - אני חושבת שאין ראויה ממנה למילה הזו. עוד שחקנית טובה לא פחות שגורמת לי לצחוק בכל משפט זו נועה אסטנג'לוב בתור ניצן. אחרי שכבר הספיקה לכבוש אותנו בתור צליל מ"המפקדת", עכשיו היא מראה לנו שהיא יכולה לעשות הכל, גם אם זה אומר להפוך לווירדית של השכבה שמתכוונת לכל משפט מגוחך שנאמר באופן הכי רציני שיש.

העונה טרם הסתיימה וגם לא כל כך בא לי שהיא תגיע לסוף, כבת דור שגדל על הומור נונסנס שאומר את הכל בפרצוף בסדרות כמו "הפיג'מות", ההשוואה היא כמעט בלתי נמנעת והיא מעוררת תאבון לעוד. ממשחקי מילים צפויים אבל טובים ועד למשפטי המחץ הגאוניים של גיתית פישר מדובר באחד התסריטים הכי שנונים שיש, הם מכוונים והם גם פוגעים. בעולם בו בכל יומיים יוצאת סדרה חדשה לנוער שלא מחזיקה מעמד מעל לשנה-שנתיים בתודעה, ב"כאן" הצליחו לעלות כאן על אוצר שיכול להחזיק גם עוד הרבה מאוד זמן קדימה. כשכל השאר מגיעות מנקודת מבט מזלזלת של המבוגרים על הדור הצעיר, "האחיין שלי בנץ" לא פועלת כך והיא בנויה סביב טריק פשוט שיגרום גם לכם ליהנות ממנה: לא לקחת שום דבר ברצינות. היא לא באה לשנות סדרי עולם או להעביר מסרים גדולים, היא מצחיקה והיא צוחקת על המסביב, על התרחיש המביך שנקרא מסדרונות בית הספר והסיטואציה ההזויה אליה נקלע מורה להיסטוריה שצריך להסתדר עם השותף החדש - הבן של השטן.

ליטן לשינר | כתבת קולנוע, טלוויזיה ורכילות

עמוד הסדרה הוסף/י ביקורת!

שתף/י