צעקה – ביקורת

אולי הייתי יותר מידי עדין כלפי "מטריקס: התחייה". נכון, כל היבט המטא וההומור העצמי לא התחיל בסדרת הצעקה ולא הסתיים שם. הסרט הראשון בבימויו של ווס קרייבן האגדי לא רק העניק דם חדש לז'אנר האימה, אלא הכיר לנו אייקון אימה חדש, גוסט-פייס. כך שממבט ראשון, להביא את צמד הבמאים:  מאט בטינלי-אולפין וטיילר ג'ילט שהפכו משחק מחבואים לסרט אימה מבריק ומבדר לסדרה שידועה בלשחק עם צפיותינו הינו מהלך מבריק. מה שעבד כל כך נהדר בסרטים הקדומים, מרגיש כאן מקורטע ובוסרי, מרוב מטא, מתחילים לראות את הסדקים. נא לא להתבלבל בין מחווה לבין רכיבה צינית על גל הנוסטלגיה.

"צעקה" כפי שהוא מתאר את עצמו אינו סיקוול או אתחול לסדרה. אלא ריקוול. התמקדות בדמויות חדשות בשילוב והמשך עלילותיהם של הדמויות המקוריות שלמדנו להכיר ולאהוב וזה בכדי כפי שנאמר בסרט לא להכעיס את המעריצים המקוריים. עשרים וחמש שנה לאחר גל הרציחות שפקד את העיירה וודסברו (ועשור אחרי שהסרט האחרון פקד באקרנים). רוצח חדש מאחורי גוסט-פייס חוזר להטיל אימה על העיירה השקטה כאשר קורבנותיו בצורה כזו או אחרת מקושרים לעבר המדמם של המקום.

להגנתו של הסרט, יש בו מידי פעם הברקות מעניינות. למשל זהות הרוצח, המכניסה להילוך מערכה שלישית הטורפת את מה שבא קודם לכן או סצנת מתח בה צפיותינו מסרטי אימה והקלישאות שלה משחקים לטובתה בצורה של דלתות. אך יותר מכך בעודי כותב את שורות אלה עם סיום הצפייה בסרט אינני זוכר דבר מה נוסף שבלט. בוא נדבר על מה שיכל היה להיות ייחודי ובוזבז, חזרתו של דמות נוספת מהסרט הראשון שלמיטב הבנתי לא הוזכרה במסע הפרסום, אך המנע מלהזכירה. היא מקושרת לדמות הראשית החדשה בכיכובה של מליסה בררה זאת שאמורה להוביל את הסדרה במקום נב קמפבל אלו היא סינדי פרסקוט.

הקשר בין הדמות מהסרט הראשון לזאת של בררה, מעלה שאלות מעניינות לגבי זהותה והעתיד הסדרה, ובמובן מסוים מעניק לה נפח. אם זאת כפי שצויין לעייל לא נעשה שימוש מעניין ובעיקר מרגיש כמו מלכודת שטמנו לעצמם התסריטאים, החזרת דמויות מהסרט הראשון כדי לשמח את המעריצים. אם אנו כבר בנושא של הדמויות, הם כרחוקים מלהיות מעניינים ומהווים את קבוצת נערי התיכון הבנאלית שמצופה מסרטים אלה. נכון גם הקאסט המקורי חוזר והם נהדרים בייחוד דייוויד ארקט, אך משחקים את תפקידיהם מתוך שינה. מבין הדמויות החדשות שהצטרפו אני יכול לספור על כף ידי את אלו שבאמת העניינו:  ג'סמין סבויה בראון בתפקיד הרנדי מיקס של החבורה וג'ק קוויד בתפקיד הבן זוג של בררה.

עם מדובר במגמה חדשה בה סרטים מתפלשים בנוסטלגיה בצורה של הסתכלות קומית ומטא ומצפים מאיתנו הקהל לסלוח לסדקים הברורים בגוף התסריט, עצרו הכל ותיתנו לי לרדת עכשיו. בכל מקרה תמיד יהיה את הסרט המקורי לחזור אליו.

(אור פז)