מספיק לשמוע את שם הסדרה "האישה מהבית שממול לבחורה בחלון" (קיצור מרשים של המקור, שהוא "The Woman in the House Across the Street from the Girl in the Window"), בשביל להבין שמישהו בנטפליקס החליט להשתטות קצת עם הז'אנר המעייף שהיא אחת המובילות בו - תעיד על כך איימי אדמס, שלעולם לא תקבל אוסקר על המותחן הכושל "האישה בחלון". מדובר בסרטים/סדרות/ספרים קלילים מאוד וממכרים מאוד, שמנסים להיות מותחן פסיכולוגי מבלי ללמוד לעומק את התחום. יש שם סקס, תעלומה, המון דם ובעיקר הרבה יין, ולפני שעוד נערה עולה לעוד רכבת, ענקית הסטרימינג החליטה לגייס את קריסטן בל החרוצה למיני-סדרה פרודית על התופעה.
ל"האישה מהבית", שעלתה בסוף השבוע האחרון, יש את כל ה-tropes שאפשר לצפות להם מהז'אנר - רק שכאן הם מופרזים עד אובדן קשר עם המציאות (וזה לא שנקודת ההתחלה הייתה אמינה במיוחד). בל היא אנה (קריצה יפה לתפקיד מ"פרוזן"), אישה שחיה לבדה אחרי שנפרדה מבעלה ואיבדה את בתה בתקרית כל כך מחרידה, שהיא קצת מצחיקה. היא אוהבת לשתות יין בכמויות מסחריות ולערבב את זה עם כדורים, ולכן כל הסביבה שלה כבר יודעת שהיא "מספרת לא אמינה", כזו שכל זכרון שלה עלול בכלל להיות הזיה. אז סבבה שאף אחד לא מאמין לך, אבל מה עושים כשאת העדה היחידה לרצח (לכאורה)?
יריית ודקירת הפתיחה של "האישה מהבית" דומות כל כך ליתר סדרות האמהות המסתוריות מהפרברים - "למה נשים רוצחות", "עקרות בית נואשות" - עד שלרגעים נדמה שהבתים הצבעוניים ומעוררי הקנאה שלה נתלשו הישר מרחוב וויסטריה ליין הבדיוני. ואם להמשיך את ההקבלה הזאת, אז כמובן שניל (טום ריילי), השכן החדש והאלמן והחתיך, הוא מעין מייק דלפינו. אנה נדלקת עליו רק בשביל לפתח כלפיו אובססיית "חלון אחורי", וכשמניין הגופות מתחיל לעלות מערכת היחסים בין השניים יודעת אינספור טלטלות.
למרות שהיא לא תמיד מצחיקה בקול רם, ברור ש"האישה מהבית" היא בראש ובראשונה קומדיה שלועגת לז'אנר, גם אם היא מאמצת בחדווה כמה ממרכיביו. ובדיוק כשנראה שהעניינים הופכים להיות רציניים מדי, צצה עוד תזכורת לכך שמה שנמצא מולנו הוא קריקטורה - כמו עם האומברופוביה של אנה, שהיא פחד בלתי נשלט מכל מה שקשור לגשם. בישורת האחרונה של הסדרה (אזהרת ספוילר כללי מכאן ועד לסוף הפסקה), עוד נדמה שהתעלומה נפתרת באופן הכי קלישאתי וצפוי שיש. רק שאז הבלמים שוב חורקים, ו"האישה מהבית" שוברת חזק ימינה עם פינאלה היסטרי ומגוחך שממקם אותה בדיוק בנישה הנכונה. וזה עוד לפני שדיברנו על הופעת אורח מבורכת שנוחתת עלינו בהפתעה.
למרות כל המחמאות שנכתבו כאן ואלה שלא היה להן מקום - למשל העובדה שניכר שכל המעורבים פשוט נהנו לקום בבוקר לעבודה - ל"האישה מהבית" יש כמה מגרעות, בראשן מריחה קצת מוגזמת של הפרשה. כי בסוף, ועם כל הרצון הטוב, מדובר במערכון אחד ארוך. מערכון יצירתי, שמשכיל לנצל את היכולות הקומיות המופלאות של בל, אבל מערכון. גם גימיק שמבוצע היטב הוא גימיק, ולז'אנר הנשים מהחלון יש בעיות שחוזרות גם פה. תשימו פליי, ו"האישה מהבית" תעביר לכם בכיף ארבע שעות. תסיימו לצפות בה, ודי מהר היא תימחק לכם מהזיכרון.