כשהעונה הראשונה של "להרוג את איב" עלתה לאוויר היו לנו את כל הסיבות להתלהב ממנה: פרויקט שהשם פיבי וולר-ברידג' מחובר אליו, סנדרה או בתפקיד הראשי, אופנה מדהימה והכי חשוב - מתח מיני לסבי, מרכיב שלעולם לא מאכזב. הייתה גם התגלית של ג'ודי קומר, שחקנית שלפני כן הסתפקה בעיקר בתפקידי משנה, ועשתה מטעמים מהדמות המשונה של הרוצחת הפסיכופטית וילאנל.
עכשיו, עם תחילתה של העונה הרביעית (שהיא גם האחרונה), הגיע הזמן להודות: "להרוג את איב" היא סדרה שנשענת בעיקר על גימיקים, ופחות על עלילה. וזה לאו דווקא דבר רע, כשהקרקס מסביב כל כך מענג.
בעונה השלישית נפרדנו מאיב ו-וילאנל כשהן עומדות יחד על גשר ומפרות את ההבטחה אחת לשנייה שלא להסתכל אחורה. העונה הרביעית נפתחת תקופה לא ידועה לאחר מכן, כשהן לא ביחד. איב עובדת בחברת אבטחה פרטית וממשיכה לחקור באופן עצמאי את ארגון "השניים עשר" בעזרתו של יוסוף (רוברט גילברט) החתיך, הקולגה לעבודה וגם פרטנר למין, אבל ללא מחויבות. בכל זאת, הלב שלה עדיין נמצא אצל וילאנל. קרולין (פיונה שו) ממשיכה גם היא לנסות ולאתר את מי שעומדים בראש ארגון הרשע העוצמתי, ומנסה לחזור ולשלב כוחות עם איב.
וילאנל, בינתיים, קוראת לעצמה "נל" ומתמקמת בלב כנסייה כדי לזכות בגאולה. היא מאמינה שהיא יכולה להשתפר ולהפסיק להרוג ואפילו פוגשת את ישו - שמופיע בהזיות שלה בתור שיכפול שלה עצמה בדראג. הכומר חושד שהיא לא טהורה כפי שהיא מנסה להציג את עצמה, אבל הבת שלו, כמו בערך כל אישה שפוגשת את וילאנל, נופלת בקסמיה ומפתחת קראש עצום. לא נספיילר, אבל די ברור שהחזרה בתשובה לא בדיוק הולכת חלק.
בעוד שעלילת העל ממשיכה להיות מעט דלה וכללית מדי, מה שעדיין מחזיק את "להרוג את איב" הם כל המרכיבים האחרים - סנדרה או ופיונה שו נהדרות כרגיל, וג'ודי קומר ממשיכה לגלם את וילאנל בצורה כל כך מוגזמת ומופרכת, שהיא גאונית. הכימיה בין וילאנל ואיב ממשיכה להיות הכוח המניע של הסדרה, עם מתח מיני שקשה להבין בדיוק מאיפה הוא נובע, אבל עדיין מצליח לחרמן. יכול להיות שזה פשוט בגלל שסנדרה או יכולה לייצר כימיה גם עם קקטוס.
הלוקיישנים עדיין מהממים, הבגדים עדיין מעוררי קנאה, הדיאלוגים שנונים ומוזרים בדיוק במידה והשחקניות הראשיות הן עדיין תענוג צרוף. אבל בשורה התחתונה, "להרוג את איב" ממחזרת את עצמה שוב ושוב מאז העונה הראשונה, ואין לה משהו חדש להציע גם בעונתה הרביעית. זה הופך אותה מצד אחד לסדרה עם פוטנציאל אדיר שקצת הלכה לאיבוד והתפספסה, אבל עדיין קשה לעמוד בפני הקאסט, הסטיילינג, הווייב הכללי שלה שהוא סקסי וקאמפי - וכמובן בפני וילאנל.